חפצים - עיצוב הבית מה לי היו

מה לי היו

By hhm_hafatzim

פורסם במדור- ,

" מה לי היו, מה לי לא היו …" ? מתוך "ספיח" של ביאליק בנושא חלומות/מציאות האם התקיימו או לאו, האם מציאות היו או לאו…

נזכרתי בציטוט זה בנושא חג החנוכה.

// יהודית בר

בקראי כתבה המנסה לעקוב אחר ההיסטוריה ומקור השם " חג האור" ועצם חגיגתו, נזכרתי בציטוט מעלה מתוך "ספיח" של ביאליק.

לעיתים די שנרצה להיות "ככל העמים", שגם לנו יהיה חג שמח, כולו מאורות של נרות בחורף, כמו הנוצרים לדוגמא, כמו קריסמס. למה שלא נרצה גם לשיר ולאכול "טעים" ביחד? אין תמיד צורך, לדעתי, לחפש סיבה מעוגנת מקורות למסיבה שכולנו נהנים בה. הדיוק הנסיבתי, הרציונאלי, של סיבה ומסובב לא תמיד הכרחי כי לחיים יש דינאמיקה משלהם וגם עם חי בקונטקסט של סביבה וגם לו מותר להכיל השפעות "נוכריות" וליהנות מהן. ועל ההשפעות נברך ונאמר תודה לאל על שגם אנחנו עם נורמאלי ככל העמים.

בכתבתו בעיתון הארץ מ-23.12.16, מאיר ומדגיש איתמר גרינולד " לא ברור מתי התקבעו מנהגי חג החנוכה ובייחוד מעורפל מקורה של מצוות הדלקת הנרות."

מתוך כתבתו של איתמר גרינולד: "בספרו "קדמוניות היהודים" מתעד יוספוס פלביוס גם הוא את המאורעות המסבירים את חג החנוכה. נאמר שם: " ויהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקורבנות בבית המקד במשך שמונה ימים… וכיבד את האל בשירי תהילות ומנגינות עלי נבל ושימח את העם. וגדולה כל כך היתה חדוותם על חידוש מנהגיהם… עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים. ומאותו זמן ועד היום הננו חוגגים את החג וקוראים לו 'האורים' (ביוונית:Phota). ונראה לי שנתנו את הכינוי הזה לחג משום שאותה הזכות (הקשורה בחידוש העבודה במקדש) הופיעה לנו בלי שקיווינו לה" (קדמוניות היהודים י"ב 323 – 325, תירגום א' שליט). גם כאן אין המנורה והנרות נזכרים במפורש. גם ל אנאמר מי חוקק את החוק לדורות ומה התוקף שהיה לו מלכתחילה. מכל מקום, דברי יוספוס פלביוס הם ככל הנראה מקורו של השם "חג האורים"."

והתפשט המנהג לעשות סופגנין, בערבית אלספינג'/איתמר גרינולד 23.12.16 עיתון הארץ, מוסף תרבות וספרות

סגור לתגובות.
btt