"התוכן איננו בדברים עצמם אלא בין הדברים" - ציטוט של הצייר הצרפתי BRAQUE. כל המכיר את חנויות "חפצים" בתל אביב בנווה צדק ובירושלים, יבין, ללא ספק, מדוע בחרתי לפתוח בציטוט זה להתיחסותי לחנות החדשה, אשר נפתחה ביולי 07, ברח' בן שטח 13 בנחלת שבעה בירושלים.
מזה שנתיים חיפשנו בעזרת חברים, מתווכים וגם מהיכרותי עם ירושלים מימי נעורי, בניין הראוי לארח את החפצים של "חפצים". וכמו תמיד , גם הפעם, אני חושבת שהדרך, כאשר היא מתארכת רק מיטיבה עם נושאים מסוימים. לא היינו מוכנים להתפשר - וכמעט התפשרנו אבל כאשר הלב "לא איפשר" המשכנו לחפש.
הבניין של החנות בירושלים הינו בניין מ-1904 ! בניין ארמני. והבניין של "חפצים" בת"א מ- 1920. ולא בכדי. המבנים של תחילת המאה הקודמת מוסיפים על הניצק בהם כובד ראש, רוממות הרוח ואצילות שקטה. וכל זאת כיצד ? הבחינו בגובה התיקרות, בקירות מאבן ובעוביים, בנישות המפתיעות, בפתחים הקשתיים ובעמודי התווך החשופים והמעוטרים בכותרות . אין ספק שכל השוכן בין "כל אלה" מתהדר בלבוש הנוסף של המבנה מלבד בקווים, בצבעים ובאסטטיקה משל עצמם.
הקרירות בקיץ והחום הנשמר בחורף אף הם תורמים את תרומתם בכניסה לחנות - הם מבדילים, מבודדים את תכולתה של החנות מהחוץ ממנו באים. הכניסה היא - בתחושה הפיזית המלטפת את הגוף - שהמקום שונה. והוסיפו לכך את ריצפת הבטון המשקיטה והמצניעה הליכות הנכנסים והקונים - וכך תבינו מדוע "חפצים" התברכה במבנים יוצאי דופן כעטיפה קבועה למוצריה.
לחנות בירושלים 4 חדרים. כל חדר פותח פתח מקומר ומזמין המבקר לעבור מתחתיו לחדר השני. פרוזדור ארוך מחבר בין 3 מהחדרים ומאפשר פרספקטיבה ויזואלית המסקרנת להיכנס לכל חדר. לאחד החדרים יורדים ב- 3 מדרגות ובמבט ממרפסת ארוכה המקבילה למדרכה מבחוץ רואים דרך 2 חלונות הראווה הארוכים ומקומרים אף הם פריזמה של 4 חדרים, פתחים מקומרים ושורה של מנורות ואהילים המובילים את העין כמו ל"אין סוף" של החנות. מפתיע ומסקרן !!
בעיצוב החנות עשה מלכאה יפה מאד ארכיטקט צעיר, רוני אלגביש, אשר בתקופת לימודיו בבצלאל עבד לפרנסתו ב"חפצים". בנוסף לכשרונו היה לו יתרון גדול - הכרותו ארוכת התווך והמעמיקה עם ה- flair של "חפצים".
היותה של החנות "אריסטוקראטית" בזכות המבנה בו היא שוכנת, מאפשרת כמעט כל פינטוז אפשרי - פלזמה המעלה ללא הפסק מוצרים של "חפצים" לאורך 15 שנות קיומה, צבעוניות שהירושלמים לא מורגלים בה ואף ציטוט יפיפה על אחד הקירות, באנגלית ובעברית,של Louis Barragan, הארכיטקט המקסיקאי שאני רוחשת לו הערכה רבה.
דלת הכניסה לבניין, המקורית מעץ, גרם המדרגות מעץ לקומה השנייה של הבנין, דלת הסורגים לחנות, החזית הכל כך מאוזנת בקוויו של הבנין נחלת שבעה ומבניה שליד, המדרחוב היפיפה שנבנה לאחרונה לאורך רחוב בן שטח רק מזמינים בסקרנות כיצד התמקמו החפצים של "חפצים" ביופי עטיר שנים וצנעה של נחלת שבעה בירושלים.
