מגזין "מקו ועד תרבות"

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' אהבה זאת לא הייתה</br></br>סרט דוקומנטרי</br>איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?</br>וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

אהבה זאת לא הייתה

סרט דוקומנטרי
איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?
וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

הסרט – אהבה זאת לא הייתה – הוצג לראשונה בדוקאביב בסינמטק תל אביב בתחילת ספטמבר השנה. הסרט זכה בפרס ראשון. בעזרת כספי הפרס נקווה שיצליח להגיע להתמודד גם באוסקר. מדוע פרט זה חשוב? משתי סיבות – ראשית הזווית האנושית מרבת הרגליים הבאה לידי ביטוי בסרט, ושנית האיך הצליחו לייצרו. ה"איך" בעיני גדול באותה מידה כמו הנימים האנושיים שהצליחו לדלות ולפרוש בסרט.

בגל גיוס 1000 נשים יהודיות והבאתן להשמדה באושוויץ ב-1942, גילה קצין SS נערה יפיפייה והתאהב בה. הקשר החל בשמעה אותה שרה לקבוצת קציני SS. קולה ודמותה שבו אותו. מיה צרפתי, מספרת הסיפור ובמאית הסרט, ששמע מפי מורתה לתנועה ולמשחק, מיקי מרין, וביתה של אחות אותה נערה, לא הרפתה עד שהצליחה להביאו לידי ביטוי.

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' אהבה זאת לא הייתה</br></br>סרט דוקומנטרי</br>איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?</br>וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

צילום – Franz Wunsch

ובמציאות העכשווית נוספה דמות נוספת – איש אנגלי, אשר רצה לכתב רומן על אותו רומן באושוויץ פנה לאחותה של הלנה ציטרון, הגיבורה בסרט, מתוך רצון לדלות חומרים. ביתו של אותו קצין SS, היא גם אישתו של האנגלי הרוצה לכתב את הספר. המציאות תמיד עשויה להפעים בגורלות הנקשרים בזמן מן הזמנים.

הלנה ציטרון, וגם אחותה, רוזה, ניצלו בזכות אותה אהבה באושוויץ. נשות בלוק קנדה במחנה היו עדות לנרקם בין הלנה לבין הקצין פרנץ וונטש, ואף היו דמויות פעילות בסיפור זה. במשלוח בו רוזה, אחותה של הלנה ושתי בנותיה הקטנות, הוכנסו לתא גזים, הן הזעיקו את הלנה שהצליחה באמצעות פרנץ להוציא את רוזה ברגע האחרון מכבשן המוות. פרנץ לא הצליח  להציל את 2 הילדות.

החומרים שבידי מיה צרפתי היו סיפורים, חלקם מתועדים וחלקם מסופרים באזנה ו…מספר צילומים של הלנה, של פרנץ וקולז' אחד שפרנץ יצר – דמויות שניהם ביחד. אין ספק שמלאכת מחשבת, הרבה רגישות ותבונה בחומרים אלו תמכו בעשייתה של מיה צרפתי. המלאכה התפרשה על מספר שנים. המפיקים, ניר סער, בעלה של מיה צרפתי וקורט לוין, קידמו ותמכו ביצירה.

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' אהבה זאת לא הייתה</br></br>סרט דוקומנטרי</br>איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?</br>וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

צילום – ניר סער

כיצד הצליחו ליצור תלת ממד לסיפור באושוויץ? לאחר חיפושים במספר ארצות בחו"ל, מצאו הבמאית והמפיקים שתי בחורות מאד מוכשרות בארץ, אשר יצרו קולזים מהתמונות הפיזיות שהיו בידי הבמאית ומקטים בצילומי המחנה. כך המצלמה יכלה לנוע בין חללי המקטים ולצלם תנועה בסיפור. לאחר שתצפו בסרט תודו שהמתואר במשפט הקודם יוצא דופן מעניין, יצירתי ומעורר השראה.

לסיפור בסרט במציאות הישראלית, לאחר השואה, פנים שונות – מאמפטיה ועד ביקורת קשה על ההישרדות המופלאה של הלנה באושוויץ. טבעי. אנשים שונים וזוויות להם שונות. הוסיפו פיק נוסף – בקשת ביתו של פרנץ בפני הלנה לבוא להעיד במשפט, שהתנהל בשנות ה- 70 בווינה, בו עמד להישפט פרנץ, על מעשיו ואכזריותו שבאה לידי ביטוי במחנה. החיים, מטבעם יכולים לייצר סיפורים בתוך סיפורים, מעבר לדמיון.

מדוע אנחנו מעלים הכתבה על הסרט דווקא עכשיו? מאחר שהתבשרנו שהסרט יוצג, בין    1-5.12.20 *בדוקאביב גליל מעלות תרשיחא, online. אנחנו מאד מקווים שתצליחו לצפות בו, ואם לא, מקווים שתוכלו לאתרו ביס דוקו, אשר קנה את הסרט.

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' אהבה זאת לא הייתה</br></br>סרט דוקומנטרי</br>איך לספר סיפור חיים בלתי אפשרי ממחנה אושוויץ במאה ה- 21 באין-חומרים?</br>וכאן הסיפור הנוסף הגדול – "האיך" סופר הסיפור.

הבמאית מיה צרפתי. צילום – ניר סער

טעימה מהסרט  בווידיאו מטה :

https://www.youtube.com/watch?v=e4-T26jYpeo

הסרט – אהבה זאת לא הייתה, שייך ל- דוקו YES

*  https://www.docaviv.co.il/galilee2020/

סגור לתגובות.
btt