מגזין "מקו ועד תרבות"

חפצים - עיצוב הבית יד אבודה</br>I lost my body

יד אבודה
I lost my body

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

אם כבר סרט מתח, העלול למרוט עצבים, כדאי לבחור בסרט שהאמנות היא מרכזית בו. סרט האנימציה "יד אבודה", הוא פרי יצירתו של אחד האנימטורים המוערכים, Jeremy Clapin, צרפתי.    למבינים בדרכי העבודה באנימציה, מציינים שClapin  מאופיין בטכניקת העיפרון שלו, הנותנת הרגשה של סרט עבודת יד.

ייחוד הסרט – העלילה שזורות בה שלוש עלילות – סיפורו של Naoufel, צעיר המתמודד עם קשיי החיים והוא מתאהב בצעירה, Gabrielle; יד שנכרתה מגוף בעלה והיא בחיפוש תמידי… אולי כדי להתחבר שוב לבעלים, או מסיבה לא מפוענחת עד הסוף בסרט;  עלילה שלישית – זוג, כאשר האם צ'לנית ומנגנת בקונצרטים, מלווה את בנה הצעיר בנגינה בפסנתר ו.. לקראת סוף הסרט מצוין מקומה בעלילתו. כיצד שלושת העלילות מתחברות? גם זאת אמנות גדולה, הבאה לידי ביטוי בסרט.

חפצים - עיצוב הבית יד אבודה</br>I lost my body

מאחר ש"יד אבודה" הוא סרט מתח, כמובן שלא נפתור האניגמות בו ברשימה זאת.

העלילה של היד, בחיפושיה בבית ומחוצה לה, ברחובות העיר ובתחתיותיה, בתוספת אפקטים קולנועיים, דוגמת מוסיקה, היא אחד מנושאי המתח בסרט. דמותה של היד, כיצד היא מצוירת, מעוצבת, כיצד היא מאפשרת להתחבר אליה כאל דמות אנושית, תנועותיה בהליכתה, בטיפוסיה, בזחילתה, ברתיעותיה ובניסיונות שונים להתקדם למטרתה, בכל אלו תמונה, לדעתי, האמנות הגדולה שבסרט.

הנער והנערה בעלילתם, מביאים ניחוח רומנטי, מאד עדין ומפתיע בתפניותיו. וגם בעלילה זאת טמונות סצנות מתח ורגשות עזים המעוררים אמפטיה.

העלילה של הזוג, להם ילד, מופיעה רק בסצנות בשחור לבן. עצם השילוב בין האיור הצבעוני של שתי העלילות האחרות לבין הסצנות בשחור לבן החודרות מספר פעמים לשתי העלילות האחרות, מרתק בסוג מתח נוסף שנוצר.

חפצים - עיצוב הבית יד אבודה</br>I lost my body

כיצד משתלבות שלוש העלילות? כדי לקבל תשובה לשאלה זאת, עליכם, קוראים יקרים, לצפות בסרט. לא נקלקל לכם את ההנאה מסרט מתח.

והפן האמנותי של הסרט? ראשית הבחירה באנימציה היא אמצעי כמו המתעלה מעל המציאות – לתת חיים לציור, לחברו למציאויות בני האדם – זאת הדרך לרומם אותנו, הצופים מעל המציאות מצד אחד ומאידך לאפשר לנו לנוע בשני ממדים – האיור המונפש והמציאות. Jeremy Clapin מצליח בסרט זה בצורה יוצאת דופן להובילנו בין שני הממדים בצורה מרתקת.

להביא יד כרותה למימד דמות פועלת במציאות, כפי שבני אדם מכירים אותה, זאת הצלחה ראויה לשבח. בנקודה זאת המקוריות של היוצר גם מפתיעה וגם מרוממת עשייתו. העניין הרב שהיד מייצרת בעיני הצופה מאיצה ההנאה מהסרט.

המעניין, שלמרות המתח בצפייה ביד הכרותה מגוף, בתוספת עוד כמה "זוועות" חיים, הבאים לידי ביטוי בסרט, עדיין יש לומר שהסרט "יד אבודה" הוא סרט פואטי. האין זה נפלא?!

חפצים - עיצוב הבית יד אבודה</br>I lost my body

מספר פרטים על הסרט – הבמאי עבד עליו במשך 7 שנים כאשר שווקו של הסרט נתקל בסירובים רבים. לאחר הזכייה בפרס בפסטיבל  Cannes ב- 2019 הסרט זכה להכרתו הבינלאומית. נטפליקס קנו את הסרט, ומרגע זה השבחים לא פסיקו.

טריילר מקורי של Netflix

www.netflix.com

סגור לתגובות.
btt