מגזין "מקו ועד תרבות"

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?
ד"ר עדה ויטורינה סגרה
מומחית שימור נופי מורשת

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

דר' עדה ויטורינה סגרה, אגרונומית ומתכננת גנים, היא מומחית בינלאומית לגנים היסטוריים ולשימורם. היא למדה בישראל, באיטליה ובאנגליה. עבדה במשך שנים רבות באיטליה וכעת היא מלמדת בטכניון ובמכללת הגליל המערבי. היא שיקמה בין היתר, את הגנים הסמויים בוילה בורגזה ברומא, את גן פלצו דל פרינצ'יפה בגנואה, את גן עצי הפרי בורג'ינזה של יד פ'ררה. משנת 2010 היא חזרה להתגורר בישראל, ועוסקת בייעוץ ובמחקר יישומי  לשימור הנופי. היא חקרה את גני מכון ויצמן ברחובות, הנוף של המושבה הגרמנית שרונה בתל אביב, את גני הזיכרון ברמת הנדיב בזכרון יעקב ואת גינות "העיר הלבנה" בתל אביב.

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

קראנו עליה באקראי בכתבה והעניין האיר את תשומת לבנו. טלפנו אליה ונענינו בשמחה של אדם שעשייתו יקרה לו, והפעם – גינות המבואה למבנים שנבנו בשנות השלושים למאה  הקודמת בת"א.

"בשורות אלה אשתדל להסביר את ערכן המיוחד והייחודי של גינות המבואה התל אביביות, כדי לשתף את הקוראים בחוויית התגלית, אך בעיקר כדי לדרבן את ציבור אנשי המקצוע לפעול למען שימורן. יש לזכור כי הגינות של שנות השלושים, ובמידה מסוימת גם של שנות הארבעים, קבעו דפוס לתכנון הכניסות לבתים עמוק לתוך שנות השבעים, תוך כדי התוויית האופי של קו הרחוב התל אביבי, המורכב מבניינים על עמודים בעלי שלוש קומות, גינה קדמית קטנה שאליה נכנסים דרך שער ירוק גזום, העשוי מפיקוס השדרות. במרוצת השנים חלה הפשטה בפרטים המתוחכמים יותר ובסוגי החומרים, אך קווי היסוד של התכנון השתמרו לאורך זמן, וכך נשמרה חזות רחובות אחידה. מערכת הכניסה, יש כאן התייחסות למערכת כניסה, המורכבת מסדרת חללים הנמצאים במסלול הכניסה מהרחוב או היציאה מהבניין. חללים אלה הינם גינת הכניסה שבין הרחוב לבין חזית הבניין, קומת העמודים שהיא בעצם חצר מגוננת, וכן אולם המבואה, הנמצא בתוך הבניין ומקדים את הכניסה לדירות.

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

מסלול הכניסה מהרחוב אל הבית הינו מעבר הדרגתי מן החוץ אל הפנים, מאזור שטוף שמש – הגינה – לאזור של חצי צל – חצר מגוננת – ועד לאולם המבואה בו שורה צל מלא. הגינה היא שטח מגונן חשוף לשמש, בדרך כלל ברוחב 4 מ', הנמצא בין קו הבנין לקו המגרש. גדר חיה משולבת עם גדר בנויה מגדירה את הגבול בין המתחם השייך לדיירי בית הדירות, לבין השטח הציבורי שבחוץ. קוו הרחוב מתקבל על ידי רצף הגדרות המשולבות האלה, כאשר לעיתים קרובות קיים שער פיקוסים גזום ליד שער ושביל הכניסה למתחם. שטחה קטן,  ותפקידה לגרום לכך שהבנין ייראה כאילו צומח מתוך הגינה, לפי חזונו של האדריכל הנודע לה קורבוזייר. וכן, מלווה הגינה את המעבר בשביל הכניסה. קומת העמודים, השלב הבא, נפתחת לחלל מקורה שהוא בו-זמנית גם חצר וגם גן. חצי הצל מבטיח תנאים נוחים ונעימים בקיץ, עם אפשרות לצפות לכיוון הרחוב ההומה מנקודת מבט מוגנת יחסית. יש בקומת העמודים מגוון ריצופים, וכן ערוגות גזורות בריצוף או בנויות, בריכות נוי, ספסליים. רק צמחיה עמידה לחצי צל וליובש יכולה לשרוד בתנאים השוררים בקומת העמודים.

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

אחרון במערכת תלת חללית זו הוא חדר המבואה – הלובי- אולם כניסה בקומת הקרקע של הבניין. אולם גדול יחסית, לעיתים בעל ריהוט מפואר מעץ משובח, עם ארונות, אצטבאות, תיבות דואר, שער כניסה וחלון מסורגים וכן קירמיקה ומעקות מפורזלים. במקרים מסוימים גם מוצאים מנורות דקורטיביות וקירות המצופים בחרסינה צבעונית. אולם המבואה משקף תפיסה בורגנית, כי המראות מאפשרות בדיקת המראה העצמי לפני הכניסה או לפני היציאה מהבניין.

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת
חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

המעבר ההדרגתי מהחוץ, כלומר מהאור הבוהק של הרחוב התל אביבי, אל אזור חצי הצל של קומת העמודים וכן לאזור עוד יותר מוצל בתוך אולם המבואה, הינו המאפיין העיקרי של מסלול המבואה, והוא בעל תפקיד הן בכניסה והן ביציאה. אך יש כאן דרגת תחכום נוספת. כאשר הולכים לכיוון אולם הכניסה, הזכוכית של שער הכניסה או חלון אולם המבואה משקפת את דמות הנכנס ואת הגינה הקטנה שמאחוריו, כך שנוצר אפקט של הכפלת הגינה – ככל שמתרחקים ממנה היא נראית מתקרבת בהיותה נשקפת בזכוכית. משחק ההשתקפויות נמשך גם בתוך אולם המבואה, כאשר החצר-גן והגינה נראים מבעד לחלון, ולעתים קרובות משתקפים בתוך המראה או מספר המראות שבתוך האולם. כך חודרת הגינה אל תוך הבניין דרך החלונות והמראות. בדרך זאת הצמחייה הדלה והמפוזרת נראית עשירה ושופעת. על תופעה זו יכולים עדיין לעמוד במקומות רבים בתל אביב, בעיקר בשדרות חן וברחוב יוסף אליהו.

חפצים - עיצוב הבית מה אנחנו יודעים על גינות המבואה בבתי דירות בעיר הלבנה – שנות ה- 30 בת"א?</br>ד"ר עדה ויטורינה סגרה</br>מומחית שימור נופי מורשת

כאמור, הצמחייה בכל האזורים הייתה עמידה ליובש, וכן עמידה לתנאי חצי צל באזור קומת העמודים. צמחים אופייניים ששרדו הינם כידונן תלת-פסי, כידונן גלילני, ואליהם מצטרפים מיני אספרגוס, מיני עצבונית, וכן מגינית גבוהה. יש צורך להמשיך במחקר כדי להכיר בצורה  רחבה יותר את מגוון צמחיית הצל שהייתה רווחת בגינות אלה, אך אפשר לומר שהיום ניתן לכלול בגינות אלה גם צמחים שנכנסו לאופנה מאוחר יותר במידה והם משתלבים היטב עם הרעיון של צמחיית צל פשוטה, עמידה וקלה לריבוי. בגינה עצמה היה רפרטואר של עצים בודדים, בעיקר דקל מצוי ודקל קנרי, ושינגטוניה, פיטנה ריחנית, וסוגי גדר חיה הכוללים פיקוס השדרות, קריסה גדולת-פרחים, היביסקוס סיני ופלפלון דמוי אלה גזומים.

בתוך הגינה עצמה ניטעו צמחים שניתן להגדירם "אדריכליים", כלומר שהארכיטקטורה של הצמח, מרקם העלווה או הגזע עולים בחשיבותם על תכונות הפריחה. בקטגוריה זו נכללים מיני יוקות, דרצנות, אגבה אמריקנית רגילה ומגוונת, אגבה רכה, מיני אלוי ושאר סוקולנטים, אשר הפרופיל שלהם נראה בבירור כאשר יוצאים מהבניין אל החוץ ומסתכלים עליהם כנגד השמש. אלה צמחים שנועדו לצפייה מרחוק, כיון שלרוב הינם דוקרניים ולא מתאימים לנגיעה. בהרבה מקרים עושר המרקמים בגינות המבואה היה מאפיין של שפה תכנונית, הן בפרטים הבנויים והן בצמחייה.

הגינות היו בעיקר גינות מעבר, חלק ממערכת כניסה ויציאה לבניין, ואילו החצר המקורה, לפנים הייתה מקום ישיבה ושהייה. ברוב המקרים אותה גינה היום איבדה תפקוד זה, בעיקר בשל ההרס שנגרם על ידי הפיכת הגינות וקומת העמודים למגרשי חנייה.

לפני שיפוץ או תכנון מחדש של בתי העיר הלבנה כדאי להקדיש זמן ולעמוד על ערכה של מערכת הכניסה ולהחליט מה ראוי לשימור בה."

 

עדה ויטורינה סגרה ערכה מחקר מקיף על גינות המבואה בת"א בין השנים 2011-2015, בהזמנת מחלקת השימור בעיריית תל אביב

ובהנחיית האדריכל ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור כיום, והאדריכלית עדי רוז.

avsegre@gmail.com

סגור לתגובות.
btt