מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' מה היה קורה אילו ?<br>אהוד ברק על מלחמה ושלום</br></br>שם סרטו של רן טל – מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום - מרים מספר מסכים באמצעות תודעתו ומרקם סיפוריו של אהוד ברק.

מה היה קורה אילו ?
אהוד ברק על מלחמה ושלום

שם סרטו של רן טל – מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום – מרים מספר מסכים באמצעות תודעתו ומרקם סיפוריו של אהוד ברק.

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

הצופה נחשף ל"סיפור" אהוד ברק על צמתים מרכזיים בחייו, כילד וכאדם בוגר, כשותף לזמנים מההיסטוריה הישראלית.
מדוע ציינתי שדבריו של ברק הם סיפורים? כי כולנו מדברים מתוך תודעתנו אנו על הקורה לנו, מולנו ולידנו, ואלו סיפורים שונים בפי דוברים שונים, הנרקמים מתודעות המספרים השונים.

לאהוד ברק נפתחה דלת להקשיב לו. אמירותיו בסרט נוכח שאלות מפתח שהבמאי הכין מראש ואהוד ברק מציף את תודעתו באמצעות ראייתו צמתים מרכזיים בחייו כילד, כאזרח בוגר, כלוחם וכמדינאי. המרתק בסרט שברק, ואנחנו כצופים בו, מהדהדים עם סיפוריו מול אמיתות היסטוריוסופיות המופיעות אצל – טולסטוי, ישעיהו ברלין יעקב טלמון ועמנואל קאנט. בדרך זאת רן טל מצליח להרים מסכים על "הפרויקט הישראלי", כהגדרתו, ועל אהוד ברק, בצורה מבריקה.

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' מה היה קורה אילו ?<br>אהוד ברק על מלחמה ושלום</br></br>שם סרטו של רן טל – מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום - מרים מספר מסכים באמצעות תודעתו ומרקם סיפוריו של אהוד ברק.

אהוד ברק – Twitter.com

הצופה בסרט לא זקוק לפירושים נוספים בהיות הסרט ערוך בצורה מאד בהירה – מספר שאלות, אותן הכין רן טל מראש ותשובותיו של אהוד ברק להן. ומאחר שגם רן טל וגם ברק לא נכנסו לא לפסיכולוגיזציה של הנאמר וגם לא לרכילות עכשווית, על אחת כמה וכמה שאין על מה "להתפלסף".

הסרט חובה בזכות האישים הבונים אותו – רן טל ואהוד ברק. תרומתו של הסרט לכל אחד מאיתנו, ללא הבדל מגדר ודעות פוליטיות, בעיקר בזכות העובדה שהוא חכם ובלתי צפוי בנוי, ובזכות העובדה שכל אחד יכול לשים עצמו בצד בצפייה מבלי להרגיש מעורב להתרגשות רגשית. מקווה שגם אתם, קוראים יקרים, תסכימו להבחנה זאת שלי.

ומדוע בכל זאת הרשימה הזאת? מוזכרים בסרט מספר מטבעות ספרותיים-פילוסופיים שכדאי לדעת אותם, גם אם לא לעומק. ולדעתי, מטבעות אלו חשוב ולו יהדהדו בנו.

בסרט מזכיר וממליץ אהוד ברק את ספרו של יעקב טלמון – חידת ההווה וערמת ההיסטוריה.

 "יעקב טלמון היה אינטלקטואל והיסטוריון שביקש לפענח במסותיו ובמחקריו את חידת ההווה ועורמת ההיסטוריה" (ב-1972), ציטוט מפי דוד אוחנה.

"הוא (יעקב טלמון) היה רטוריקן מזהיר, איש של אוברסטייטמנט, שהמחיש כיצד מתגלגלים אידיאלים אוטופיים טהורים לזוועות של היום־יום." (מתוך הכתבה של דוד אוחנה בעתון הארץ ב- 23.1016).

בפועל תהליכים בהווה ובעבר בחיי אומה, כמו בחיי פרט, הם חידתיים – כיצד צומחים? השפעת הד.נ.א., השפעות סביבתיות, הצלחות וכישלונות. אהוד ברק עומד על אניגמה זאת, שכל אחד מאיתנו מודע לה קודם כל בחייו הפרטיים.

***

הפתגם השועל והקיפוד אף הוא מוזכר בסרט.

ישעיהו ברלין, פילוסוף יהודי ממוצא גרמני, כתב ב- 1953את המסה "הקיפוד והשועל". האמירה במקורה מיוחסת למשורר היווני Archilochus, "השועל יודע הרבה דברים, אבל הקיפוד יודע רק דבר אחד גדול."

עבור ברלין, ערכים הם יצירי האדם, ולא יציריו של הטבע שצריך לגלותם; ערכים מוסריים עשויים להיות נכונים אך לא תמיד מתאימים זה לזה, ולפיכך ייתכן כי הם יתנגשו בצורה בלתי ניתנת לפתרון; כאשר ערכים מתנגשים, אין הכוונה שאחד חשוב על פני זולתו. שמירת הבטחה יכולה להתנגש בחיפוש אחר האמת; חירות יכולה להתנגש בצדק חברתי. "מאבקים מוסריים הם חלק מהותי וקבוע של החיים האנושיים… ההתנגשויות של הערכים הם המהות של מה שהם ומה שאנחנו." (ברלין, 1958).

ברלין יוצא מן התמצית הרעיונית המובאת בפתגם זה, ומשתמש בה כמטפורה כאשר הוא דן במתח שבין ראיית עולם מוניסטית (דרך זווית ראייה אחת, דוגמת אפלטון) לפלורליסטית (המחזיקה בזוויות ראייה שונות, דוגמת אריסטו).

בהתייחס לטולסטוי, טוען ברלין כי במבט ראשון נראה שטולסטוי מצליח לחמוק מהגדרה; ברלין סבור כי על אף שטולסטוי מדגים כישרונות של "שועל" – הוא מחזיק באמונה כי על האדם להיות כ"קיפוד", ובכך יצירתו הפורה כשלעצמה עלולה להטעות.

הפילוסופיה הפציפיסטית של טולסטוי וקריאתו להתנגדות לא אלימה הותירו רושם עז ואומצו על ידי מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג כשיטת מאבק. טולסטוי סבר כי כל שימוש בכוח נגדי דינו ליצור מצב זהה של כפייה ואלימות, ועל כן התנגד לכל פעולה אקטיבית כנגד השלטונות.

***

טולסטוי  (1828-1910), מלבד היותו סופר, היה גם הוגו. הוא נולד והתגורר רוב חייו באחוזה משפחתית. למרות היותו בן אצולה, נטה טולסטוי לתפיסות מהפכניות אנרכיסטיות. הוא האמין כי ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה של כוחניות צרופה, וראה כל ארגון אנושי כמנגנון שמטרתו הפעלת כוח. טולסטוי נחשב לפציפיסט. לדעת טולסטוי הפתרון למלחמות ולאלימות הממשלתית הוא תנועת התכחשות המונית לשלטון. למרות זאת, הוא התנגד למאמצים לארגן תנועה שכזו, שכן אלו היוו לדעתו מקור לכפייה עתידית נוספת. לאחר קריאת הרומן המונומנטלי שכתב – מלחמה ושלום – נוכחים עד כמה צדק ישעיהו ברלין – יריעת הכתיבה המאד רחבה מטעה – אכן טולסטוי בתפישותיו "קיפוד" ולא "שועל". התנגדותו לאלימות אינה עונה בקנה אחד עם תפיסותיו האנרכיסטיות.

עמנואל קאנט – פילוסוף גרמני, חי במחצית השנייה של המאה ה- 18. בעקבות ספריו נטבע המושג – המוסר הקאנטיאני (ברק בסרט – "אי אפשר להסתכל על טרור דרך המוסר הקאנטיאני".)

"קאנט ציין – העז לדעת, אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך."

בספרו  "ביקורת התבונה הטהורה" טוען קאנט:

כל עניינה של תבונתי (העניין הספקולטיבי וכן העניין המעשי) מצטרף לידי שלוש שאלות אלו:

  1. מה אני יכול לדעת?
  2. מה אני חייב לעשות?
  3. למה אני רשאי לקוות?

לטענתו, אלו הן שלוש השאלות הבסיסיות שאותן מנסה התבונה האנושית לפתור. השאלה הראשונה היא מתחום תורת ההכרה ותכליתה היא לגלות את גבולו הלגיטימי של הידע האנושי.

השאלה השנייה היא שאלה השייכת לתחום של תורת המידות (מוסר), וכדי לענות עליה מחפש קאנט ציווי מוסרי שהכרחי להניחו, המורה כיצד ראוי שהאדם ינהג.

החוק עצמו, כפי שניסחו לראשונה קאנט, הוא:

"עֲשֵׂה מַעֲשֶׂיךָ רַק עַל פִּי אוֹתוֹ הַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי אֲשֶׁר, בְּקַבֶּלְךָ אוֹתוֹ, תּוּכַל לִרְצוֹת גַּם כֵּן כִּי יִהְיֶה לְחֹק כְּלָלִי."

הרצון האנושי מכונן את הטוב המוסרי כלומר, הרצון האנושי קובע מהו הטוב המוסרי ואף שואף אליו. כך מובן מדוע אומר אהוד ברק בסרט מה היה קורה אילו ש"אי אפשר להסתכל על טרור דרך המוסר הקנטיאני."

***

אנחנו מאד ממליצים על ווידיאו הריאיון מטה – אבנר שביט מראיין את רן טל על סרטו "מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום. הוא נדבך חשוב, בהיר ומאיר פנים נוספות את עשייתו של רן טל.

מגזין ''מקו ועד תרבות'' - ''חפצים'' מה היה קורה אילו ?<br>אהוד ברק על מלחמה ושלום</br></br>שם סרטו של רן טל – מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום - מרים מספר מסכים באמצעות תודעתו ומרקם סיפוריו של אהוד ברק.

רן טל – Khan.co.il

בריאיון תחשפו גם לאישיותו הצנועה של רן טל, ולתשובותיו-הבהרותיו הקצרות ולהבחנותיו לפני, בזמן ולאחר יצירת הסרט ולענייניות שאלותיו, הנקיות מפניות יתר, של אבנר שביט. https://www.youtube.com/watch?v=-EysqpwL4lM

* * * הקרנות קרובות של הסרט :

– קתדרה – 9.3 19:00
– סינמטק חולון – 17.3 19:00
– סינמטק תל אביב – 16.3 20:30
– להקרנות

btt