מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

חפצים סיפור לוהט - כוחה של אהבת גבר ואישה וקנאה אומללה<br><br>בטהובן כתב את סונטת קרויצר (1803), קרויצר, כנר מפורסם שמעולם לא ניגן את סונטת קרויצר ובכ"ז היא על שמו,  טולסטוי כתב את הנובלה "סונטת קרויצר" (1889), רנה פרינה, צייר צרפתי, צייר את "סונטת קרויצר" (1901), לאוש יאנאצ'ק, מלחין צ'כי, הלחין סונטת קרויצר משלו (1923).<br><br>"רביעיית כרמל" המעולה מתירה את חוטי התווים, המילים, צבעי הבד והביצועים.

סיפור לוהט – כוחה של אהבת גבר ואישה וקנאה אומללה

בטהובן כתב את סונטת קרויצר (1803), קרויצר, כנר מפורסם שמעולם לא ניגן את סונטת קרויצר ובכ"ז היא על שמו, טולסטוי כתב את הנובלה "סונטת קרויצר" (1889), רנה פרינה, צייר צרפתי, צייר את "סונטת קרויצר" (1901), לאוש יאנאצ'ק, מלחין צ'כי, הלחין סונטת קרויצר משלו (1923).

"רביעיית כרמל" המעולה מתירה את חוטי התווים, המילים, צבעי הבד והביצועים.

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

דר' יואל גרינברג

"כמה כוח יש למוזיקה, מה היא עושה לאלו שמנגנים אותה ולאלו ששומעים אותה? ואם למוזיקה יש כזאת עוצמה, אולי צריך להגביל אותה בחוק?" שאלות אלו הטרידו את טולסטוי בנובלה שלו – "סונטת קרויצר", העוסקת במוזיקה של בטהובן, בקנאת בעל לאשתו וברצח. כשם שבטהובן הצליח להטריד את מנוחתו של טולסטוי, כך הצליח טולסטוי לזעזע את המלחין הצ'כי המפורסם ליאוש ינאצ'ק. ינאצ'ק התקומם כנגד הנובלה של טולסטוי, אותו ראה כמיזוגני ופסימי ביחסו לנישואין. תגובתו – "רביעיית כלי הקשת סונטת קרוייצר" משיבה לגיבורה של טולסטוי את כבודה, ואת האהבה למקום הראוי לה. התכתבות ספרותית-מוזיקלית ייחודית זו תעמוד במוקד הקונצרט הקרוב של רביעיית כרמל.

תוכן הנובלה של טולסטוי "סונטת קרוייצר" מסופר כולו על ידי אדם הנוסע ברכבת. מתחוור שאדם זה רצח את אשתו בהתקף קנאה, אחרי שהיא ניגנה בפסנתר יחד עם כנר את הסונטה של בטהובן שנושאת את שם הרומן הקצר. הבעל הרוצח לא ראה אותם עושים דבר מלבד הנגינה בצוותא, אבל התקשורת הסודית הזאת בין השותפים לנגינה מעבירה אותו על דעתו, והוא מעוות את הדברים עד שהוא נתקף בחמת זעם קטלנית.

מן הרגע הראשון שעיניו פגשו את עיני אשתי, ראיתי שהחיה שיושבת בתוך שניהם שואלת, למרות כל התנאים של המצב והחברה: "האם מותר?" וגם עונה לעצמה: "הו, כן, ברצון". ראיתי שהוא כלל לא ציפה למצוא באשתי – גברת מוסקבאית טיפוסית – אישה כל כך מושכת, ואף מאד שמח על כך. מפני שלא היה לו שום ספק שהיא מסכימה, כל השאלה הייתה רק אם הבעל הלא-נסבל הזה לא יפריע.

דרך הסיפור מתגלים שני פנים חשובים ברעיונותיו של טולסטוי: ראשית, יחסו הפסימי למוסד הנישואין בכלל, ששיקף את יחסיו הרעועים עם אשתו. ושנית, את יחסו למוזיקה של בטהובן. טולסטוי היה חובב מוזיקה, והוא אפילו הלחין ואלס מקסים (שאותו נבצע בקונצרט!). אבל הוא גם חשש מהכוח המאגי של המוזיקה, מהיכולת שלה להפנט אותנו, ולהביא אותנו למקומות ולמצבים שהם מעבר לשליטתנו. "כלום אפשר להרשות, כי כל הרוצה בכך יהפנט את זולתו או את הרבים, ואחר כך יעשה בהם כרצונו?", הוא כותב.

הנובלה של טולסטוי פורסמה בסוף חייו, ובאותה העת היה המלחין המוראבי ליאוש ינאצ'ק כבר בן 36. בגיל זה, שבו מוצרט כבר היה בקבר, ינאצ'ק עוד לא התחיל "לחמם מנועים", ורק כעבור יותר מעשור מצא את קולו האישי והמשמעותי, שהפך אותו לאחד המלחינים המרתקים בראשית המאה העשרים. יצירות רבות של ינאצ'ק, ובמיוחד האופרות שלו, עוסקות בסבלה של גיבורה עוצמתית, ונותנות לגיבורה זאת קול. בשנות ה-1920 התאהב ינאצ'ק באישה צעירה שלא השיבה לו אהבה. אהבה לא ממומשת זו הייתה עבורו מקור לא אכזב לכוח יצירתי מופלא, שהתבטא, בין היתר, בשתי רביעיות כלי קשת. הראשונה שבהן נקראת "סונטת קרויצר" לא על שם הסונטה של בטהובן, אלא דווקא על שם הנובלה של טולסטוי. ינאצ'ק התקומם על העובדה שכל סיפורו של טולסטוי מסופר מגרונו של הרוצח, בעוד שהקורבן, האישה, אינה זוכה להביע דבר. ברביעיית כלי הקשת נותן ינאצ'ק קול דווקא לקורבנות בסיפור של טולסטוי, בעוד שהבעל-המספר מסתפק בהתקפי זעם וקנאה רגעיים. התוצאה היא יצירה אקספרסיפיבת עוצמתית ומרוכזת, עם שפה מוזיקלית ייחודית, שכל כולה שיר הלל לגיבורת הספר ולכוחה של האהבה.

חפצים סיפור לוהט - כוחה של אהבת גבר ואישה וקנאה אומללה<br><br>בטהובן כתב את סונטת קרויצר (1803), קרויצר, כנר מפורסם שמעולם לא ניגן את סונטת קרויצר ובכ"ז היא על שמו,  טולסטוי כתב את הנובלה "סונטת קרויצר" (1889), רנה פרינה, צייר צרפתי, צייר את "סונטת קרויצר" (1901), לאוש יאנאצ'ק, מלחין צ'כי, הלחין סונטת קרויצר משלו (1923).<br><br>"רביעיית כרמל" המעולה מתירה את חוטי התווים, המילים, צבעי הבד והביצועים.

רביעיית כרמל – רחל רינגלשטיין, תמי ווטרמן, טלי גולדברג, ד"ר יואל גרינברג

www.carmelquartet.com  –  טל' 0585853353

**הקונצרטים יתקיימו בתאריכים ובמקומות הבאים:

תל אביב, הקונסרבטוריון הישראלי

יום שישי 11.6.21 בשעה 11.00

 

זכרון יעקב, מוזיאון העליה הראשונה

יום ראשון 13.6.21 בשעה 20:00

ירושלים, המרכז למוסיקה (עברית)

יום שלישי 8.6.21 בשעה 20:00

 

ירושלים, המרכז למוסיקה (אנגלית)

יום רביעי 9.6.21 בשעה 20:00

 

חיפה, מוזיאון טיקוטין

יום חמישי 10.6.21 בשעה 20:00

שימו לב – בשני הקישורים מטה מידע מאד מעניין על סונטת קרויצר של בטהובן

וקטעים מהצגה על פי הנובלה של טולסטוי בתיאטרון גשר בת"א :

https://www.youtube.com/watch?v=iXvKNEFhckk

https://www.youtube.com/watch?v=MxzE_vtaakU

      btt