מגזין "מקו ועד תרבות"

חפצים - עיצוב הבית "פרוזה של משוררים"</br>כהגדרת יורם נסלבסקי על טכסטים המועדפים על ידו

"פרוזה של משוררים"
כהגדרת יורם נסלבסקי על טכסטים המועדפים על ידו

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

הגיע לידי הספר – איש על ספסל – של יורם נסלבסקי – דווקא בימי מורכבים אלו. הגיע בזמן קודם כל מפני שהתענגתי על כתיבה יוצאת דופן מעניינת, ושנית, הסיפורים הקצרים בו הם בדיוק לאורך הרוח כיום.

כה ייחודית כתיבתו שקראתי עוד סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור כדי להבין שאשר אני קוראת הוא  אכן מה שאני קוראת, כה יוצא דופן הוא גם התוכן וגם ה"איך".

חפצים - עיצוב הבית "פרוזה של משוררים"</br>כהגדרת יורם נסלבסקי על טכסטים המועדפים על ידו

קוראים יקרים, כדי שתהיו איתי באשר כתוב מטה, קראו אחד הסיפורים הממחישים בעיני עיקרי דרך ראייתו וכתיבתו של יורם נסלבסקי.

רגע תמים

משפטו הראשון של דובר הוא לא פעם משפטו האחרון של הדובר שקדם לו, כפי שהלבנה הראשונה בבית היא גם האחרונה בבית הקודם לו בשורת הבתים. בשושלת האנושות נשימת חייו הראשונה של תינוק ננשמת תמיד עם נשימתו האחרונה של הנפטר, כפי שניצניה של ציוויליזציה חדשה עולים מתוך חורבנה של זו שפינתה את מקומה. כך גם חלומות רעים, ימי עבודה, קשרי אהבה ופורענויות מכל מין וסוג מתחילים במקום שמסתיימים בו קודמיהם, עד שאינך יכול לומר בוודאות אם עומד זה בעינו או כבר התחלף באחר. בתוך כל אלה, כמעט לא יעלה על הדעת לשבת רגע תמים בדממה ולהישיר מבט אל האדם היושב מולך ומחזיר לך מבט. 

כמה עניין מפתיע יש במה שנסלבסקי כותב. בחירת נקודת מבט כה מקורית – לכתב על הבין לבין… תסכימו איתי שהטכסט מזיז אותנו לפזה כה שונה של חשיבה ולעומק כה מפתיע בהבחנה בגדולות כמו בקטנות. כמו מישהו עצר אותנו לרגע וכיוון מחשבתנו ועיני רוחנו למקום כה מפתיע.

ועצם הכתיבה? זרימה כמו של נחל, הזורם בשקט בשקט ומהפנט את עינינו ואת אזנינו. זאת שירה בפרוזה. זאת זרימה לוכדת בבחירת כה מעט מילים המתווספות זאת אחר זאת ויוצרות "ריקוד" נעים לעין, לאוזן ולמחשבה.

פשטות הראייה והאמירה הזכיר לי את התאויזם הסיני – הדרך, כל רגע בו, הוא הוא נקודת התייחסות. וזה מה שיש בידנו, וכנראה שרק זה.

כתיבתו של נסלבסקי היא כתיבה של רגעים, עליהם אולי לא היינו נעצרים להרהר/לדמיין, ללא סיפוריו.

"הפורמט הקצר מאפשר לי להתחיל בנקודה כלשהי, בסיטואציה או בתמונה, ללכת צעד אחד או שניים ולעצור שם. אני מוותר מראש על היומרה להקיף את הריבוי, וממיר אותה במבט החטוף המאיר רק לרגע, כמו גחלילית.

אני אוהב את התמציתיות. משחק קצר  של רעיון ודימוי, שפותח פתח לדמיון. אני לא יודע לאן הטקסט יוליך אותי, הוא צריך להפתיע אותי. לזרוק אותי לעולם שלא ניחשתי שקיים בתוכי. אני חושב שלא הייתי יכול  לעשות את זה בסיפורים ארוכים.

מתוך ריאיון עם יורם נסלבסקי ב"ישראל היום" דיגיטל/קרן דותן

רק אחרי שסיימתי לקרא את הספר פניתי למי הוא יורם ניסלבסקי – נולד ב- 1972 בישראל, למד פיזיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, עורך ומתרגם ספרים, וכמובן כותב סיפורים. הוציא עד עתה שני ספרים – לעיני השמש הזאת ו- איש על ספסל, יצאו בהוצאת פיתום.

כתיבתו של נסלבסקי היא מעין תמצית כתיבת פרוזה כשירה. סיפוריו הם שמורת טבע שכדאי להכירה.

www.pitom.co.il

סגור לתגובות.
btt