מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

מגזין מקו ועד תרבות / מיזם דיגיטלי ללא צרכי רווח "הכל צפוי והרשות נתונה"<br><br>הכיצד?

"הכל צפוי והרשות נתונה"

הכיצד?

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

כתב – ד"ר ברוך פלח

ישנן שאלות מהותיות העולות וצפות בפרקי זמן שונים בלב כל אחד מאיתנו, ואחת מהן היא השאלה עד כמה אכן גורלנו בידינו, תלוי רצוננו והחלטותינו?

מסכת "אבות" במשנה היא מסכת מיוחדת במינה והיא עוסקת בענייני הגות ואמונה, מוסר, דרך ארץ ותשובה. בפרק השלישי במסכת זו אנו קוראים את דבריו של רבי עקיבא, גדול התנאים – "הכל צפוי והרשות נתונה".  משפט זה מתמצת את אחת הבעיות הקשות שאיתן התמודדו ומתמודדים כל המאמינים באלוהים, הן בתורת ישראל והן בדתות אחרות – שאלת חופש הבחירה של האדם לעומת הידיעה וההשגחה של האל.

אם האל יודע את העתיד וגלוי לפניו כל אשר יקרה ביקום, בעולם ובהיסטוריה, עוד מלפני הבריאה ועד קץ הימים, אז לאדם הנברא אין כלל חופש פעולה, משום שמעשיו כבר מוכתבים ורשומים בפנקסו של קורא הדורות מראש. זהו אגב, המקור לביטוי "מכתוב" בערבית, שמשמעו שהכול כתוב וידוע מראש. (זאת הייתה אמונתה של כת מוסלמית חשובה בימי הביניים היא כת ה"אשעריה", למרות שגם היא נתנה פתח לבחירת האדם.)

בעיה דתית זאת היא חלק מהבעיה הגדולה של שאלת ה"בחירה החופשית" של האדם שיש לה משמעויות עצומות בתיאולוגיה, בפילוסופיה וביחוד בפילוסופיה של המוסר, בפילוסופיה של המשפט ובפסיכולוגיה.

כל אדם מאמין או רוצה להאמין שיש לו חופש בחירה, ולכן הוא לוקח אחריות על מעשיו ועל חייו. האדם נענש על חטאיו וזוכה לשבחים וגמול על מעשיו הטובים. הדבר נכון בכל מערכת משפטית ולא רק כחלק מתורת הגמול הדתית. אבל אם האל יודע מראש שפלוני יהיה רוצח או גנב עוד לפני שאותו אדם נולד, אז איך אפשר להעניש את פלוני על משהו שנקבע עוד לפני שהוא נולד והפך לאדם בר דעת?  וכמובן הוא הדבר גם לגבי גמול, אם האל יודע מראש שאלמוני יהיה צדיק וישר והגון עוד לפני שהוא נוצר, מדוע לגמול לו על כך ולשבח אותו?

לכאורה בשני המקרים ידיעת האל שללה מן המאמין ומן החוטא את הבחירה ומעשיהם היו כפויים עליהם על ידי אלוהים, ואילו רבי עקיבא טוען ש"הכל צפוי והרשות נתונה", דעה זאת היא גם דעתו הנחרצת של הרמב"ם  [1138- 1204] , אשר האמין בבחירה החופשית של האדם מחד ובידיעת האל מאידך.

לעומתו רבי חסדאי קרשקש [1340- 1410], שלעניות דעתי היה הפילוסוף היהודי החשוב ביותר בכל הדורות, שלל את בחירתו החופשית של האדם וראה בשכר ובעונש חלק ממערכת סיבתית דטרמיניסטית שהאדם כפוף אליה, ברוח אמרת חז"ל המופיעה גם היא בפרקי אבות : "שכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה" [פרק רביעי, משנה ב'], כלומר שעצם המצווה היא השכר ועצם העבירה היא העונש, משום שהמעשה הרע מקלקל את האדם והחברה והמעשה הטוב בונה את האדם ומקדם את החברה.

האם ניתן ליישב את הבעיה הזאת מבלי לוותר על ידיעת האל המוחלטת מחד ועל בחירת האדם מאידך? לדעתי התשובה היא בהחלט כן, וכל מי שהסתבך בבעיה זאת, הן ביהדות והן בנצרות ובאיסלם, ובשאר הדתות, אינו מבחין, לעיתים באופן בלתי מודע, בין ידיעה לבין התערבות.

העובדה שהאל יודע את אשר יקרה, אין זה אומר שהוא מתערב בכל מה שקורה. רוב האנשים מניחים שאם מישהו יודע משהו לגבי העתיד, שאחרים אינם יודעים, הרי הוא מעורב בנושא בצורה כזו או אחרת. זאת הסיבה למשל  שלבעלי משרה בחברות הנסחרות בבורסה אסור לסחור במניות שלהן, על סמך מידע פנימי, ואשר אינו חשוף לשאר בעלי המניות בזמן אמת. קביעה זאת אינה הכרחית לא מבחינה לוגית וגם לא מבחינה דתית . באופן עקרוני יכול האל לדעת כל מה שיקרה אבל אינו מתערב או קובע את מה שהאדם יבחר, הוא פשוט יודע את הבחירה אבל אינו גוזר אותה.

האמונה בידיעתו המוחלטת של האל אינה סותרת את הבחירה החופשית של האדם, הסתירה המדומה נובעת מהנחה פסיכולוגית סמויה, הטוענת שאם האל יודע כל תוצאה מראש אז הוא גם קובע אותה, כי הוא כל יכול והוא הבורא, והוא לכאורה שולט "בקלפים" עד הסוף, אחרת איך הוא יודע מה יבחרו השחקנים? זוהי שאלה קשה, אבל אין שום סתירה בין ידיעת האל לבחירת האדם, שגם היא ידועה לאל אבל הוא אינו קובע אותה! ההנחה הסמויה, שכביכול האל "מושך בחוטים" נובעת מכך שמבחינה פסיכולוגית איננו יכולים להבין או איננו מכירים יכולת לדעת מראש משהו שאנחנו לא מעורבים בו. (אנחנו אולי לא יכולים, אבל האל בהחלט יכול, כי הוא אל.) אם הוא קיים וברא את העולם ואת האדם, בוודאי אין שום פליאה בעובדה שהוא יכול לדעת את בחירת האדם מראש. ידיעה זאת איננה שוללת את הבחירה, היא פשוט יודעת אותה.

רבי עקיבא והרמב"ם צדקו –  הכול צפוי על ידי ההשגחה העליונה, כולל הבחירה החופשית של האדם הנברא, ולכן הרשות נתונה.

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _  _ _ _ _ _

*הערת המערכת – ומה החיים אומרים? גורל, מזל, מכתוב אינם רק ביטויי פולקלור. הם בפועל ביטויים שצמחו מתוך המציאות. חכמתם וגדולתם של רבי עקיבא והרמב"ם, גם בהבנתם עד כמה  מהותית שלילת חופש הבחירה של האדם, ומכאן ההדגשה "הכל צפוי והרשות נתונה".                                        

      btt