מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

'עדשה משלה'
צלמות חלוצות יהודיות
וצלמות עכשוויות, ישראליות ובינלאומיות.
אירוע הצילום הנשי-יהודי יוצא דופן
בעניין ייחודי ובאוצרות מרתקת.

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

מיכל חלבין, ציפור סנונית, 2020.
מיכל חלבין, ציפור סנונית, 2020.

התערוכה במוזיאון 'אנו', מוזיאון העם היהודי, מעניינת ומרתקת ממספר זוויות ראייה – א', זהו מסמך יוצא דופן על תקופה מלפני 100 שנה, על נשים יהודיות צלמות, ב', כיצד הצלמות היהודית בנו את עיסוקן לעומק והצליחו להביאו למימד רפורטז' ולמימד אמנותי, ג', בעשייתן, הצלמות היהודיות דאז חדרו לפעילות פוליטית אקטיבית, דוגמת Maria Austria ו- Julia Pirotte פעלו ברזיסטאנס בצרפת ובהולנד, והתמודדו עם ממדים ליברליים, בביטוי קולן כנשים.

Yva, אישה קוראת עיתון, בסביבות 1932, Alamy Stock Photo
Yva, אישה קוראת עיתון, בסביבות 1932, Alamy Stock Photo
מיכל חלבין, מרים, 2020.
מיכל חלבין, מרים, 2020.
Lotte Jacobi – ראש רקדנית, אוניברסיטת המשייר, 1929
Lotte Jacobi – ראש רקדנית, אוניברסיטת המשייר, 1929

פן נוסף, היסטורי – הצלמות החלוצות היהודיות, בעיקר ממערב אירופה בין שתי מלחמות עולם, גורלן מבטא את הגורל היהודי בתקופה כה סוערת  – בעיקר הגרו לארגנטינה ולאמריקה, מעטות עלו לארץ וחלק אף נספו בשואה. אין ספק שהתערוכה מהווה גם תיקון מה לנשים צלמות אלו. Yva, אשר הייתה בעלת סטודיו מפורסם בברלין וחשבה שבזכות מעמדה וההכרה בייחוד עסוקה "לא ייגעו בה", כנראה נספתה במיידנק.

חלקן מהצלמות דאז למדו צילום ופרסום בבתי ספר נחשבים, דוגמת הבאוהאוס'. גם הטכנולוגיה דאז תמכה בעיסוקם – מצלמה שאפשר לתלות על הצוואר וללכוד בעזרתה ייחוד זווית הבחנתן. צלמות חלוצות אלו בעצם עסקו גם באמנות בתחילת הכרתה – מעין זרם חדש – 'האוביקטיביות החדשה', לדוגמת Greti Deutsch צילמה באנגליה רכבות הילדים היהודיים שנאספו באירופה והובאו אליה, למדינת מקלט.

נושא נוסף שהתערוכה מהדהדת הוא, כמובן, גורל העם היהודי – אז וכיום. שימו לב להד הבא לידי ביטוי בתערוכה, בסרטונים, בדיאלוגים בין הצלמות העכשוויות  לצלמות החלוצות.

Trude Fleischmann, רקדנית – Berta Redinger, וינה, אוסטריה, 1929.
Trude Fleischmann, רקדנית – Berta Redinger, וינה, אוסטריה, 1929.

העבודה על התערוכה ב'אנו' ערכה 8 שנים והייתה צריכה לעלות ב-7.10. במקומה עלתה תערוכה 'דחופה' יותר – על 7.10. כמובן. העיכוב ההיסטורי הזה, למרבה הפלא רק השביח את התערוכה על הצלמות החלוצות – במחשבתם של האוצרים עלה הרעיון לעורר דיאלוג בין הצלמות החלוציות לצלמות יהודיות ולא-יהודיות בארץ ובחו"ל. מחשבה זאת פתחה דיאלוג מרתק נוסף. 20 צלמות עכשוויות אליהן פנו האוצרים נענו בשמחה למוצע להן, למרות מקומה של ישראל בעולם כיום. כל צלמת עכשווית בחרה צלמת אחת מתוך הצלמות החלוצות וביטאה ההתכתבות ביניהן במילים ובהצגת עבודות המתכתבות בתפיסת עולמן ובראייתן המקצועית. לכל דיאלוג כזה צולם סרטון בן 3 דקות. האוצרים עשו עבודה ייחודית בדרך הצגתם של הדיאלוגים.  צפו בשני הסירטונים מטה:

סיסמה לסרטים – 2121
Julia Pirotte & Avishag Shar Yeshuv
https://vimeo.com/1092035662

YVA & Michal Chelbin
https://vimeo.com/1090181775

ה"איך" של האוצרות בתערוכה זאת היא בבסיס עניינה ואיכותה, לדוגמא לכל המתואר מעלה, על אחד הקירות מוקרנות משפטי מפתח של הצלמות בראייתן את אמנותן. מספר דוגמאות :

Lisette Model 
המצלמה היא גלאי. אנחנו מצלמים לא רק מה שמובן לנו, אלא גם מה שאנחנו לא מודעים לו.
"צלמי מהבטן"

Lotte Jacobi
"אני מצלמת דיוקנאות כי אני אוהבת אנשים ורוצה לחשוף את האישיות שלהם"

Julia Pirotte
רציתי להותיר מעט היסטוריה – מה זאת מלחמה, מה זה כיבוש, מה זה נאציזם. והמצלמה שלי עזרה לי. היא תמיד הייתה איתי."

Gerte Stern
"הינו הדור הראשון של נשים בגרמניה שיכלו לעבור לעיר, לגור לבד ולא להיחשב זונות."

Doroty Bohem
צילום מספק את הצורך העמוק שלי למנוע מדברים להתפוגג. בצילום אני מנסה ליצןר סדר בכאוס, לאתר יציבות בזרם שוצף ועופי במקומות הכי פחות צפויים."

תודו, קוראים יקרים – לו רק המשפטים מעלה מפי הצלמות היהודיות החלוצות, מאירים מחשבה ועשויה לשנות התייחסות.

בנושא ייחוד האוצרות בתערוכה זאת, הוסיפו ההשתקפות של הדמויות של הצלמות החלוצות בקיר נגדי, וכך אפשר להבין א' –  ששניים מהאוצרים בהשכלתם גם קולנוענים (מיכל הומינר ואסף גלאי), וב' – כמה מחשבה מקורית באה לידי ביטוי בתערוכה זאת.

קוראים יקרים, התערוכה "20&20 – עדשה משלי" היא בעיני תערוכה ברמה גבוהה ביותר ברמה בינלאומית. חייבים לבקר בה קודם כל למען עצמכם, שנית – כ- homage לצלמות היהודיות מלפני מאה שנה ולצלמות היהודיות והלא-יהודיות העכשוויות הבאות לידי ביטוי בה, וגם למען הגאווה התרבותית היהודית והישראלית ברוח המחשבה של כל העוסקים במלאכה היצירתית הבאה לידי ביטוי בתערוכה זאת.

Grete Stern, חלום מס' 5, בקבוק מהים, 1950, עזבון גרטה שטרן, באדיבות גלריה חורחה מארה, בואנוס איירס, ארגנטינה.
Grete Stern, חלום מס' 5, בקבוק מהים, 1950, עזבון גרטה שטרן, באדיבות גלריה חורחה מארה, בואנוס איירס, ארגנטינה.

אוצרת ראשית – ד"ר אורית שחם גובר
אוצרי התערוכה – מיכל הומינר ואסף גלאי
אוצרת משנה – רעיה ספיר

מעצב –  כפיר מלכא
הקמה – טוקן  
מולטימדיה – איתי גלבוע 
תאורה – יאיר מזרחי

ANU –  Museum of the Jewish People
אנו – המוזאון של העם היהודי
www.anumuseum.org.il

      btt