המעניין הוא תמיד בדיאלוג אודות השנוי במחלוקת, הלא חד-משמעי והטעון פרשנות. לכן, חשבנו שמדור האמנות והצילום יאפשר, מעבר לחוויה אסתטית, מתן פרספקטיבה אישית של הכותבים. "חפצים" קרובה תמיד אל המימד הויזואלי, שחשיבותו בתרבות חיינו היא כה רבה. אנו שמחים להזמין אתכם להתבונן בעבודות מתוך תערוכות המוצגות כעת בארץ ובעולם, כמו גם לצפות בעבודות המתפרסמות כאן באופן בלעדי.
ציור: יעל כנעני
מישל קישקה, קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר, מעגן את הקומיקס עוד בתחילת הציורים של האדם הקדמון במערות. " הצורך לספר סיפורים בתמונות טבוע עמוק בטבע האדם. מאז ומתמיד היו בני אדם מסוגלים "לחלום" בתמונות. איננו יודעים עד היום מה הייתה מטרת ציורי המערות. כיום, ממרחק השנים, אנו יכולים רק לנסות ולתאר זאת לעצמנו: היות שהאדם הקדמון היה עסוק בצייד, זה מה שעשה לאחר הצייד – הוא צייר את חוויותיו."
לראות תערוכת הצילומים של הירושי סוג'מוטו דומה לראות התייחסויות רוח האדם הרואה. לראשונה בישראל נצפית תערוכה של הצלם היפני הירושי סוג'מוטו, אמן מאד מוערך ומפורסם. בן 70, יליד טוקיו, חי מספר שנים גם במערב, למד אמנות, ארכיטקטורה ומצא ביטויו המעמיק בצילום.
האומנים? אם תשתתפו ולו פעם אחת בקונצרט של "רביעיית כרמל", בסדרת "מעבר לקשת", אנחנו משוכנעים שהאמירה מעלה תראה לא רלוונטית. אגב, גם אלוויס קוסטלו, היה נבוך מאמירתו, לאור המציאות הקונצרטנטית המוסברת המגוונת.
שיפוץ מבנה היסטורי ושחזור ציורי קיר מסוף המאה ה- 19, זאת נקודת התייחסות העשויה להיות מרתקת. אכן – מלון "דריסקו" במושבה האמריקאית, בשולי שכונת נווה צדק, בגבול בין ת"א ליפו, ראוי לציון. שיפוץ המבנה וציורי הקיר ערכו כמעט 10 שנים, עם הפסקה גדולה באמצע
כבר מספר שנים אני מתכננת נסיעה לקובה רק כדי לחיות ולו בפרק הזמן של החופשה את המוסיקה הקובנית. בעקבות הכנת טיול לקובה התוודיתי למוסיקה שלא הכרתי – ה-bolero הקובני.
לפני מספר חודשים נחשפתי לצילומים של דובי טל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הופתעתי ממראה העיניים. דובי טל מצלם צילומי אוויר, והנראה "מבעד העננים" הוא כמו עולם שאיננו מכירים. כמעט כמו
לעבור פלנטה.
לניו יורק יש המון להציע. אני הבנתי את זה כמה שבועות אחרי שעברנו לפה, כאשר הוא בילה בעבודה, הם הופקדו בידיים נאמנות של מסגרות מקומיות ואני והכלב נותרנו להסתכל אחד על השנייה. בתום תקופה של רחמים עצמיים, קילפתי את עצמי מהספה
פניו של מתן בן כנען נחשפו לנו בתכנית ראיונות טלוויזיונית. התרגשנו לראות האיש הצעיר, בן 38, כאשר זכרנו אותו ילד למשפחתו מרמת ישי. הרגשנו חובה לראות תערוכתו במוזיאון תל אביב. וכאן, בתערוכה, התרגשנו שבעתיים – עמדנו מול ציורים ריאליסטים, פיגורטיביים, מפתיעים בהבעתם ובאיכות אמנותם.
את ההצגה "הדיבוק" בתיאטרון "גשר" ראיתי ב- 2014, והיא עדיין מוצגת . ימים רבים לאחר מכן התמונות הלכו איתי. ההצגה הייתה אירוע תיאטרלי מן הנדירים שיכולים להיות. קודם כל בימוי גאוני. אריה יבגני הוא אחד הבמאים יוצאי הדופן שנפלו בחלקנו בארץ מאז 1990, כאשר עלה לארץ וייסד את תיאטרון "גשר".
