ישנם רגעים במפגש בין תכנים, סיטואציות כקורה, כצופה, אתה נלכד. כך הרגשתי בצפייה בסרט הדוקומנטרי – My octopus teacher.*

 "אילו ידעה העז שהיא עז, היו רגליה מסתבכות זו בזו. אילו ידע הדג שהוא דג, היה שוקע למעמקי הנהר כגוש עופרת. העז , הדג, ההר והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת. רק האדם מנסה "לדעת" בידיעה היודעת. על כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר, והנהר – נהר."

בהמשך להיגדים של אנשים חכמים, בעקבות הספר "מחשבות לעצמי" של מרקוס אורליוס, הגיעו לתא הדואר שלי מספר היגדים של אלברט איינשטיין. כה מאירי עיניים וכה חשובים, שהגעתי למסקנה לא לשמור אותם רק לעצמי. מקווה שגם לכם הם יאירו מחשבה

כמו כל תבנית, גם דעתנו על הקיטש ידועה מראש. וכמו כל תבנית, רצוי מדי פעם לאווררה, כדי לוודא שאולי הגיע זמנה ללבוש פנים חדשות.

בעקבות תכנית רדיו, ריאיון של יעקוב אגמון בגל"צ בשבת בבוקר, הכרתי את יואב בן דב, ז"ל, פילוסוף מדע (למד פיזיקה והיסטוריה ועשה את הדוקטורט בתורת הקוונטים). נושא השיחה היה מרתק והעמקתי מעט בכתובים של יואב בן דב,ז"ל…

נולדתי בסוף מלחמת העולם השנייה בעיירה קטנה במולדבה. סבי היה מגיע מקצה העיירה לראות את נכדתו הראשונה, אני, בכרכרה רתומה לסוסים.