קריאתו של ספר טוב היא זמן איכות בלעדי עם עצמנו ועם תוכן הדברים המסופרים. אנו מוצפים כיום באינפורמציה המועברת אלינו בערוצים שונים – בטלויזיה, באינטרנט, בעיתונות היומית ובמגזינים נושאיים – ועדיין, אין תחליף לאותו אובייקט אהוב שבו אנו יכולים לשקוע במשך שעות רבות. אנו מביאים כאן המלצות על ספרים שנהננו מהם, ושלדעתנו יתרמו רבות גם להעשרת עולמכם. קריאה מהנה!
רק לפני חודש התענגנו לכתוב במגזין זה על ספרו האחרון של עמוס עוז "מה יש בתפוח?" וכבר האיש יוצא הדופן הזה, הרואה את עצמו, אותנו ואת העולם בדרך כה ייחודית וכה מגוונת, איננו פיזית בינינו. לרבים בארץ ובחו"ל יחסר. מורשתו הספרותית תישאר לעד, שפתו תמשיך להעמיק במחשבה של רבים, הפתוחים לה, ודעותיו עוד ימשיכו להדהד כל פעם שנרצה לחזור אליהן או להתעמת איתן.
מישל קישקה, קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר, מעגן את הקומיקס עוד בתחילת הציורים של האדם הקדמון במערות. " הצורך לספר סיפורים בתמונות טבוע עמוק בטבע האדם. מאז ומתמיד היו בני אדם מסוגלים "לחלום" בתמונות. איננו יודעים עד היום מה הייתה מטרת ציורי המערות. כיום, ממרחק השנים, אנו יכולים רק לנסות ולתאר זאת לעצמנו: היות שהאדם הקדמון היה עסוק בצייד, זה מה שעשה לאחר הצייד – הוא צייר את חוויותיו."
הרבה זמן לא מצאתי עצמי שמחה על כל זמן פנוי לקרא ספר. בדקתי עצמי מה בעצם עורר בי התשוקה לחזורולקרא בספרו האחרון של עמוס עוז. ראשית, הוא כתוב כמו שירה בפרוזה, ושנית, הכנות האנושית הבאה לידי ביטוי בספר – האדם עמוס עוז עם מגוון רגשות על מגוון נושאים.
ספר חובה על כל אדם המודע לשינויים הקורים בעולם – ניתוח מעמיק
אסופת שירים חדשה שכתב נתן זך "רגע אחד שקט בבקשה" יצאה לאור לאחרונה והיא יוצאת דופן – השירים שנבחרו והמוצגים לקורא.
לקרא שירה יפנית מעולה הוא תמיד חוויה יוצאת דופן, בעיקר עבורנו, המערביים. לקרא שירה של אישה כשיבטה טויו מופלא שבעתיים – ספרה הראשון תורגם למספר שפות ונמכרו מעל 1.5 מליון עותקים. הספר תורגם גם לעברית.
"זה פרק קצר, כאורכה של אהבה נכזבת. אבל האם אהבה נכזבת היא קצרה כאורכה של האהבה שלא התקיימה בפועל או ארוכה בלי סוף כאורך הדמיון? האם אורכה הוא אורך קיומה בעולם, האם היא נמדדת לפי האהוב או לפי האוהב?"
