הסרט "דבש שחור" בוים ע"י אורי ברבש במסגרת סדרת הטלוויזיה "העברים" בערוץ 11, בהפקת יאיר קדר. הסרט איפשר לחשוף לרבים אדם, חיים ויצירה יוצאי דופן של המשורר אברהם סוצקבר. סוצקובר כתב גם בארץ רק ביידיש, בהיותה שפת יצירתו בפרוזה ובשירה. אחרי תלאות בהיוולדו בכפר בפולין, בווילנה ובגטו ווילנה, ביערות הפרטיזנים ברוסיה, במוסקבה ובסיביר, סוצקובר הגיע לארץ ב- 1947, בהיותו רק בן 34 .
כל מתכון עם פרג עבורי הוא המצאה שאסור לפספס. בנוסף, המתכון הזה של לימור תירוש, גם הוציא מתוכי טעמי ילדות, כמעט כמו בספרו של פרוסט "בעקבות הזמן האבוד". הוסיפו גם העובדה שהמוח מקבע זיכרונות באמצעות טעמים וריחות, לכן כל אשר נותר הוא להכין מתכון כה פשוט, לאכול וליהנות בשקט.
גרם לנו מזלנו שבעיר Trinidad, פנינה ארכיטקטונית בדרום קובה, המדריך אפשר לנו גם להיכנס למספר בתים ולהתרשם מהנראות לפרטי פרטים. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן; בני הבית, אשר הכירו את המדריך, הסכימו לפתוח ביתם, וכל זאת מתוך רצון, וגאוות מה, להציג מסביבתם הקרובה. נועם קבלת הפנים כה אופייני בהלך הרוח של הקובנים.
"בינואר 2018 קניתי יומן משרדי גדול והבטחתי לעצמי לתעד את השנה שלפניי בלי להסתיר דבר. היומן הפך להיות חלק ממני.הדבקתי בו תרופות שקיבלתי,כרטיסי טיסה, כאבים שכאבתי ושמחות שבהם השתתפתי וכמובן גם הרבה ציורים כי הציור הוא חלק ממני,זורם לי בדם, אין לי יום בלי ציור!”, כתבה מימי זיו.
רק לפני חודש התענגנו לכתוב במגזין זה על ספרו האחרון של עמוס עוז "מה יש בתפוח?" וכבר האיש יוצא הדופן הזה, הרואה את עצמו, אותנו ואת העולם בדרך כה ייחודית וכה מגוונת, איננו פיזית בינינו. לרבים בארץ ובחו"ל יחסר. מורשתו הספרותית תישאר לעד, שפתו תמשיך להעמיק במחשבה של רבים, הפתוחים לה, ודעותיו עוד ימשיכו להדהד כל פעם שנרצה לחזור אליהן או להתעמת איתן.
בהיוודע מותו של עמוס עוז בשבת, ה- 29.12.18, הועלה בגלי צה"ל, בתכניתו של יעקב אגמון, "שאלות אישיות", ריאיון חוזר עם הסופר – מבטים שונים של האיש על החיים, על החיים הפוליטיים, על תוכן/מהות כתיבתו הספרותית ועל עצמו כאדם בשר ודם.
לראשונה שמעתי משל הקיפודים מפי עמוס עוז .מסתבר שרבים יודעים אותו. בריאיון בגלי צה"ל מ-1972 , כאשר נשאל ע"י יעקוב אגמון, האם הוא, עמוס עוז, פטריוט, השיב עוז על הנושא ממספר אספקטים, ובאחד מהם העלה את "משל הקיפודים".
דמיינו טיול כאשר לאורך כל היום ובערבים מושמעת מוסיקה בנגינת הרכבים קאמריים שונים,,
דמיינו טיול שכמעט עם כל צליל תראו פרטים וזוגות מתחילים לרקוד בקצב המוסיקה,
דמיינו מוסיקה המשלבת בין הבולרו הספרדי לבין מקצבים אפריקאיים לפיתוחים מוסיקליים מקומיים,
מישל קישקה, קומיקסאי, קריקטוריסט ומאייר, מעגן את הקומיקס עוד בתחילת הציורים של האדם הקדמון במערות. " הצורך לספר סיפורים בתמונות טבוע עמוק בטבע האדם. מאז ומתמיד היו בני אדם מסוגלים "לחלום" בתמונות. איננו יודעים עד היום מה הייתה מטרת ציורי המערות. כיום, ממרחק השנים, אנו יכולים רק לנסות ולתאר זאת לעצמנו: היות שהאדם הקדמון היה עסוק בצייד, זה מה שעשה לאחר הצייד – הוא צייר את חוויותיו."
הגיגים על סרדינים – קראתי כתבתה של לימור תירוש על סרדינים, חמיס, יוגה וקבב וחייכתי לעצמי. רק אתמול הציע חמיס לבן זוגי, כאשר הגיע לקנות דגים מהדייגים בנמל יפו, סרדינים טריים. וחיוך נוסף היה לטובת המשפט – "עד כמה זן הנשים מזכיר המשותף ביניהן."
