Less is More – ככלי קיבול לדיאלוג בין צרכים לבין עיצוב.
Less is More – חופש הריק כדי לייצר בו.
גרם לי מזלי להקשיב בכנס פסטיבל עיצוב בלונדון, בחודש ספטמבר השנה, להרצאתו של Kenya Hara. האיש הוא המעצב הראשי של החברה היפנית MUJI, אשר נוסדה ב-1980. החנויות ובתי המלון שלה פרוסים בעולם.
הספר אינקוגניטו עשוי לתקן חלק גדול מהטעויות בהן, שוב ושוב, אנחנו נופלים, בהיותנו רק בני אדם. בנוסף העובדות וההסברים בו מאד מעניינת עד מרתקות.
לפני כשלוש שנים באחד מהקורסים על פעילות המוח, המליצו על הספר. מאז אני חוזרת אליו שוב ושוב, א' מפני שהוא מרתק, ו- ב' הוא "מיישר" התנהגותי. חוקר מערכת העצבים,
דיוויד איגלמן, מתמקד במוח הלא-מודע. ( דיוויד איגלמן גם יצר סידרת טלוויזיה בנטפליקס, המוח היוצר).
חיתוך מציאות – הגדרת נושא ומתן לו שם – חשוב כדי לערוך הבחנות במציאות קורית או אפשרית.
האפיקוריזם מדגיש שהחיים המהנים ביותר הם מדברים פשוטים – שיחה מעניינת עם חברים, והנאות פיזיות, כגון אוכל ושתייה וסקס ומוסיף שביטויים בטבע מצביעים על החשיבות להרחיק כאב – בעלי החיים מנסים למנוע כאב ככל האפשר. באלו כלים נשיג הנאה? באמצעות הגוף ובאמצעות התודעה.
צפינו בפרויקט חדש, מיוני 2019, אשר בוצע באחת השכונות לשימור בדרום-מערב לונדון, The Courtyard House. הפרויקט בוצע קרוב לנהר Thames, על ידי משרד ארכיטקטים לונדוני, Fraher &Findlay . מאד התרשמנו ממגוון הירוק שבא לידי ביטוי בפרויקט, ובעיקר חשבנו שרעיון גינת פרחי בר שתראה ממספר חלונות בקומות הבית, ראוי להביאו גם לקוראים מגזין זה.
הסרט "כאב ותהילה" מסמל פסגת יצירתו של אלמודובר עד עתה. נכתבו הרבה מאד מילים על ייחוד יצירתו, נושאיו והאסטטיקה יוצאת הדופן בסרטיו. אני מבקשת להדגיש פן אחד אותו הגדיר אלמודובר בעצמו. כאשר התבקש הבמאי להסביר הצלחת סרטיו, בעיקר הצלחת סרטו, כאב ותהילה, אלמודובר ציין בפשטות – "חשוב לא לשכוח שסרטים עושים כדי ליהנות. זה המפתח להצלחה".
תערוכת פיטר ופאן במוזיאון ישראל מפתיעה בעניין הרב שהיא מעוררת – לילד ולמבוגר כאחד.
פיטר פן, ספר ילדים המככב מעל מאה שנה, מקופל בו סיפור מרתק ששורשיו במיתולוגיה היוונית.
את המחזה פיטר פן כתב סופר נובלות ומחזאי J.M. Barrie. המחזה עלה לראשונה בלונדון ב- 1904.
"העיר ארביל שוכנת בצפון עיראק בחלק שכיום נמצא בשליטת הכורדים. קהילת יהודי ארביל הייתה מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם. על פי המסורת, בני הקהילה הם מצאצאי היהודים שהוגלו מישראל ומיהודה על ידי מלכי אשור. בתחילת המאה העשרים, כשמונים אחוז מיהודי ארביל דברו ערבית-יהודית, והשאר, בני כפרים מהסביבה שהתיישבו במתחם צפוף בדרום העיר, דיברו ארמית. השפה הארמית הייתה השפה הבינלאומית בכל האזור עד שנת אלף לספירה ונותרה מדוברת רק במקומות מבודדים ובהם האזור של צפון עיראק." זהו הרקע לסיפורי החיים שהתרחשו בקהילת היהודים בסוף המאה ה-19ותחילת המאה ה- 20.
המתואר בכותרת מרתק! לא כן? והמרגש הוא שזאת מציאות קוראת במספר מקומות בעולם ובארץ!!
תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב – Solar Guerrilla מעוררת הערכה גדולה בעצם העובדה שהמוזיאון "תפס צד" להכתיב סדר יום. התערוכה מרתקת בנושאים המועלים, כולל הפרויקטים והרעיונות החדשניים, כאמירת האוצרים – כתגובה בונה לשינויי האקלים.
נגה בובר בן דוד, אשר ערכה מחקר אתנוגרפי על קהילת צוענים קטנה, חושפת קהילה שתהודת הכתוב מטה, חשוב להביא לתודעת רבים. מדוע? להכיר, להיות מודע על הקיים, שלעיתים הוא סמוי מהעין, עשוי להביא לשינוי משמעותי, בעיקר לנחותים בחברה.
אחרי מלחמת ששת הימים, בלמדי באוניברסיטה העברית, נחשפתי להרצאותיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. הודיתי אז, שאינני מצליחה לרדת עד סוף דעתו של המרצה המבריק והכריזמטי שעמד אז בפנינו. מדוע? א', מפני שלא היו לי תבניות "לעכל" את דבריו; ב', היו לי תבניות אחרות, דוגמת האופוריה אחרי ניצחון מזהיר, העיר העתיקה שחזרה ושכרון החושים שאחז בנו כעם; ג', הייתי מאד צעירה, חסרת רקע מספיק כדי להבין. ולמרות זאת – גם אני כמו רבים שהקשיבו להרצאותיו, הבנו שעומד בפנינו אדם יוצא דופן בידע ובעומק נימוקיו. הבנו בחושים, יותר מאשר בשכל, שיש למי להקשיב, ובעיקר שחשוב להקשיב לו.
