סופו של מעשה מוצלח, כך אומרים, במחשבה אשר קדמה לו. חשבנו כי נכון להגיש לכם, קוראי המגזין, חומרים מסוג זה המעורר את המחשבה באמצעות העלאת הגיגים שהם – לטעמנו – משמעותיים. אלו הן מחשבות הנאמרות מתוך עולמם של הכותבים במדור, מהקשרים שונים ומנקודת מבט סובייקטיבית, אישית מאוד אך עם זאת רלוונטית לכל. אנו מקווים כי כתבות אלו יתנו לכם השראה ויהוו עבורכם חומר למחשבה בריאה, שאחריה עשייה מבורכת – ומוצלחת. תהנו!
ציור: Louise Bourgeois
ביכולתו של האדם לחשוב-עתיד. האמנם?
האם יש לאדם ולבעל חיים קוגניציה עתידנית?
בספרו – פורקוגניטו – פרופ' דוד פסיג מפרט מחקרים שונים בתחום הנוירופיזיולוגיה והקוגניציה, המאירים את טענתו שהמוח כבר מוכן לשלב האבולוציוני הבא שלו, שלב אשר בו, בעזרת טכנולוגיות שהאדם בעצמו יפתח, תקבל חשיבת-העתיד ממד חדש. יכולת חדשה זו מכונה בפיו – FORCOGNITO .
בקריאת הספרון המכיל שני ראיונות אלו הקורא ממשיך בדיאלוג פנימי מרתק עם השואל, המשיבים לו, התקופה ועם עצמו.
הצופה נחשף ל"סיפור" אהוד ברק על צמתים מרכזיים בחייו, כילד וכאדם בוגר, כשותף לזמנים מההיסטוריה הישראלית.
הסרט – אהבה זאת לא הייתה – הוצג לראשונה בדוקאביב בסינמטק תל אביב בתחילת ספטמבר השנה. הסרט זכה בפרס ראשון. בעזרת כספי הפרס נקווה שיצליח להגיע להתמודד גם באוסקר.
כרונולוגית מתרחש הספר בין 1900 ל-1940. המיקום סיציליה. הקוראים עדים לשתי מלחמות עולם, לפנדמיה הספרדית, לעליית הפשיזם לשלטון באיטליה, למשפחות אצולה ולפשוטי העם העניים…
האיום הגדול ביותר על התפתחותו המחשבתית של אדם, עפ"י הרמב"ם, הן דעותיו הקדומות. האדם נוטה להאמין בדעות שבהן הוא רגיל. תחושת הוודאות של אדם ביחס לדעותיו עומדות ביחס ישר למידת הרגילות שלו בהן.
לפני כחודש הומלץ לי מאד סרט על תופעות יוצאות דופן בהתנהלותן של הפטריות. הסרט אכן מאד מעניין, ותוכלו לצפות בו בקישור בסוף הכתבה.
בספרו של נורמן לברכט, "גאונות וחרדה", קראתי לראשונה את המשפט – תגיע השעה, יגיעה האיש. החכמה וצורת האמירה הביאה אותי למחשבה מהיכן אמירה זאת.
גאונות וחרדה הן מילים המעמידות קצוות של התנהגות, והמתח בצירופן הוא, ללא ספק, אמצעי לסקרן ולרצות לקרא.
בחנות הספרים ליד ביתי הוצע לי קובץ סיפורים קטן ביום בו חיפשתי "סיפור מעניין". עד אותו יום לא הכרתי את הסופר הארגנטינאי אדוארדו ברטי.
