כמעט כל חודש אוגוסט 2025, הוא חודש אב, וב-  23.8.25 מתחיל חודש אלול, חודשים בהם החום

מכביד והלחות הגבוהה אינה מרפה. ולמרות זאת  לפני מספר ימים הצלחנו בהימור – עלינו ל'סטף' לראות אם נוכל להמליץ על טיול מהנה בצל עצי הפרי והאורנים. מזג האוויר ליטף את עורנו באוויר יבש ובמשבים קרירים יחסית. יצאנו ב- 7.00 בבוקר מת"א, לכן התענגנו כל כך על השינוי.

בתקופת החופש הגדול כל מקורות המים – ים, כנרת ומעינות למיניהם –  עמוסי מבלים, לכן הגינו את המחשבה על ביקור בסטף. זכרון עבר, טיול רגלי בן מספר שעות ולפני הרבה מאד שנים, בנעורינו הטביע חותם עם עקבות שכולן טוב. מאז לא ביקרנו בו ביסודיות. פנינו למנהלת אזור ירושלים בקק"ל, עדי טנא, ושמחנו על החומר העשיר והמעניין שקיבלנו, ועוד יותר שמחנו להיווכח עד כמה האתר החדש בחניון העליון בסטף בהיר ואסטטי בידע הפרוש על לוחותיו. גם בית קפה וקיוסק חדשים ינעימו תחילת כל מסלול טיול.

האוויר הצח, פכפוך המים בעין סטף ובעין ביכורה, ופעמוני המנזר שנשמעו מהרכס ממול, הציפו קטע משירה של נעמי שמר אשר בכותרת. כה ישראלי –  הבוסתנים, הרי ירושלים הניבטים מסביב, צלילי הפעמונים ובעיקר מכלול הריגוש.

"בפאתיה המערביים של ירושלים, לא הרחק מעין כרם, צונח מדרון ירוק אל נחל שורק. שני המעיינות הנובעים בו משקים חלקות שלחין קטנות, זכר לתרבות בת אלפי שנים, שכמעט ואבדה מן העולם. כאן מגדלים, ממש כמו בימי המקרא, גני ירק שמקבלים את מימיהם בתעלות מים ובוסתנים של עצי פרי ארצישראליים – זית, גפן, תאנה, שקד ורימון – המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן במשך כל ימות השנה. זהו 'הסטף'. פינת חמד נסתרת, שכמו עצרה את הזמן מלכת.

נתונים היסטוריים – ההתיישבות באתר הסטף מוערכת מלפני 6000 שנה ובניית הטרסות מלפני כ- 4500 שנה.

יש המעריכים שפריחת ההתיישבות בסטף היה בתקופת בית שני והתקופה הביזנטית, אולם גם בתקופה הביזנטית והעותומנית היו עליות וגם מורדות.

ב-1949 נוסד בסטף המושב 'ביכורה' על שרידי הכפר הערבי סטף, אשר ניטש במלחמת העצמאות. גם 'ביכורה' ננטש אחרי זמן מה.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה קרן קימת לשחזר את מערך המדרגות החקלאיות בסטף. אנשי קק"ל שיקמו גם את שתי בריכות האגירה של שני המעיינות – עין סטף ועין ביכורה, שיפצו את הטרסות וחפרו מחדש את תעלות ההשקיה שמובילות מים מהבריכות אל החלקות.

בזכות פעולות אלה יכולים המטיילים לחוות ולהבין את האופן שבו עיבדו בימי קדם מדרונות הררים ולהכיר מושגים כגון 'מעיין חתום', 'חקלאות שלחין' ו'חקלאות בעל'. קק"ל מקיימת בסטף מפעל יחיד במינו בישראל  המכונה "בוסתנוף" – חלקות קרקע קטנות  המושכרות לאנשים שמעוניינים לעבד אותן."

קק"ל פיתחה וסימנה בסטף מסלולי טיול מסומנים שעוברים בין הבוסתנים וליד חלקות השלחין ובין מתקנים חקלאיים כגון שומרות וגִתות. השבילים מסומנים היטב בשטח.

מעט פרוט על מושגי חקלאות עתיקים –

גן נעול, מעיין חתום

בשל מחסור במקורות מים, שימשו רוב המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים לגידול מטעי בעל – גפן, זית, תאנה ורימון. במקומות המעטים שבהם נבעו מעיינות, נבנו טרסות, שיצרו חלקות גדולות יחסית ומפולסות. בחלקות השלחין האלה גידלו גידולים שונים בהשקיה במשך כל ימות השנה.

המעיינות בהרי ירושלים דלים ואינם שופעים מים. הקדמונים הגבירו את ספיקת המים באמצעות נקבות שנחצבו אל תוך השכבה שנושאת את המים (אקוויפר). במעיינות אחדים עומד אורך הנקבות על עשרות מטרים. השיטה הייתה לבנות ליד כל מעיין בריכת אגירה לקליטת המים ולהוביל בתעלות את המים שנאספו אל החלקות שבמדרגים. כך נוצרו מעיינות הנקבה, שהן חלק בלתי נפרד ממערכות המדרגות של הרי יהודה. הווי חיים זה מתואר באחד מפסוקי שיר השירים: "גן נעול אחותי כלה גן נעול מעיין חתום" (שיר השירים ד 12).
בדרך כלל נבנו בתי התושבים מעל למעיינות, כדי שלא לתפוס שטח שאפשר להוביל אליו מים בכוח הכבידה.

שוֹמֵרַה היא מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה החקלאית בעונה בה היא מעובדת, לעיתים קרובות בכרמי ענבים. השומרה היא לרוב בעלת שתי קומות, שהתחתונה מהן בנויה מקירות עבים העשויים מאבני גוויל, ומשמשת לאחסון של הענבים והעליונה הייתה בעצם סוכת-שמירה, ובה הוצב השומר על החלקה ועל התפוקה החקלאית. הודות לקירות העבים בקומה התחתונה (עובי הקיר יכול להגיע אף למטר) הטמפרטורה בחדרי השומרה נמוכה יחסית לחוץ והענבים, שבתנאים רגילים תוססים די מהר, נשמרים טריים. בעונת הבציר היה נהוג לעיתים שהפועלים, או אפילו כל המשפחה תעבור לגור זמנית בשומרה, כדי לחסוך את ההליכה הביתה בבוקר ובערב."

לסטף אפשר להגיע בשלוש דרכים:

1. מכביש תל אביב ירושלים (כביש 1) פונים דרומה במחלף הראל. נוסעים בכביש 3965 דרך מעוז ציון לכיוון קיבוץ צובה (כביש מס' 3965) ומגיעים למעגל התנועה שבצומת סטף. מהמעגל מובילה דרך סלולה וקצרה לרחבת החניה העליונה.
2. כביש 395 יוצא מעין כרם ועולה למעגל התנועה של סטף.
3. אפשר להגיע למעגל התנועה של סטף באותו כביש (395) מצומת אשתאול.

אתרים  – עין סטף, חלקות שולחין, בוסתן עצי ארץ ישראל, עין חנדק.

אתרים נוספים בסביבה – קיבוץ צובה, עין כרם, אשתאול, רמת רזיאל, נחל שורק.

חניונים מונגשים, חניוני לינת לילה, חניוני פיקניק.

שימו לב – דרך נחל שורק מהחניה התחתונה של הסטף ועד למתקן טיהור שפכים סגורה עד להודעה חדשה החל מתאריך 26.4.2022 בשל עבודות בניית בריכת הוויסות.

מפת אתר הסטף והסביבה:

מחקר ארכיאולוגי מראה שהתיישבות בסטף החלה כבר בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. בניית מדרגות חקלאיות החלה כנראה כבר בתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-4,500 שנה. המקום הגיע לשיאו ולתפארתו בתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ואף בתקופה האסלאמית הקדומה (מאה 1 לפנה"ס-מאה 8 לספירה לפחות). מאוחר יותר התקיימו כאן יישובים כפריים קטנים. האחרון שבהם, הכפר הערבי סטף, ננטש במלחמת העצמאות והותיר אחריו שתי בריכות אגירת מים, מדרגות חקלאיות (טראסות) ובתים שחרבו במשך הזמן.

בשנת 1949, על שרידי הכפר, נוסד מושב ביכורה. לאחר זמן קצר נטשו המתיישבים את המקום. עם הזמן התמוטטו קירות התמך ומפולות עפר כיסו את שתי בריכות האגירה ואת התעלות שהוליכו אליהן את מי המעיינות. בשנות ה-50 שימש המקום שדה אימונים ללוחמי יחידה 101 וחטיבת הצנחנים.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה קרן קימת לישראל לשחזר את מערך המדרגות החקלאיות בסטף. אנשי קק"ל שיקמו את שתי בריכות האגירה של שני המעיינות – עין סטף ועין ביכורה, שיפצו את הטרסות וחפרו מחדש את תעלות ההשקייה שמובילות מים מהבריכות אל החלקות. בזכות פעולות אלה יכולים המטיילים לחוות ולהבין את האופן שבו עיבדו בימי קדם מדרונות הררים ולהכיר מושגים כגון מעיין חתום, חקלאות שלחין וחקלאות בעל. קק"ל מקיימת בסטף מפעל יחיד במינו בישראל  המכונה "בוסתנוף" – חלקות קרקע קטנות בתשלום סמלי העומדות לרשות אנשים שמעוניינים לעבד אותן בשעותיהם הפנויות.

בסטף מסלולי טיול מסומנים שעוברים בין הבוסתנים וליד חלקות השלחין ובין מתקנים חקלאיים כגון שומרות וגִתות. השבילים מסומנים בשטח בעמודי עץ.

עיזוק וסיקול

המתיישבים בהרי ירושלים לדורותיהם נאלצו לגדל גידולים חקלאיים במדרונות טרשיים, שנחשפו לאחר בירוא החורש הטבעי. רמז לכך נמצא בין פסוקי התנ"ך: "עלה לך היערה וביראת לך שם…" (יהושע י"ז 15).

המתיישבים השקיעו עמל רב בעיזוק (עקירת הטרשים) ובסיקול – סילוק האבנים אל שולי מדרגות סלע טבעיות. מהאבנים הללו בנו קירות תמך לשכבת אדמה פורייה שהובאה לשטח. אלה הן המדרגות החקלאיות, הטרסות (המכונות בלועזית טראסות, מלשון טֶרָה – אדמה בלטינית. מעודפי האבן שנותרו מהעיזוק ומהסיקול נבנו שומרות – מגדלים לשמירה על היבול.

בשל מחסור במקורות מים, שימשו רוב המדרגות החקלאיות בהרי ירושלים לגידול מטעי בעל – גפן, זית, תאנה ורימון. במקומות המעטים שבהם נבעו מעיינות, נבנו טרסות, שיצרו חלקות גדולות יחסית ומפולסות. בחלקות השלחין האלה גידלו גידולים שונים בהשקיה במשך כל ימות השנה.

המעיינות בהרי ירושלים דלים ואינם שופעים מים. הקדמונים הגבירו את ספיקת המים באמצעות נקבות שנחצבו אל תוך השכבה שנושאת את המים (אקוויפר). במעיינות אחדים עומד אורך הנקבות על עשרות מטרים. השיטה הייתה לבנות ליד כל מעיין בריכת אגירה לקליטת המים ולהוביל בתעלות את המים שנאספו אל החלקות שבמדרגים. כך נוצרו מעיינות הנקבה, שהן חלק בלתי נפרד ממערכות המדרגות של הרי יהודה. הווי חיים זה מתואר באחד מפסוקי שיר השירים: "גן נעול אחותי כלה גן נעול מעיין חתום" (שיר השירים ד 12).

בדרך כלל נבנו בתי התושבים מעל למעיינות, כדי שלא לתפוס שטח שאפשר להוביל אליו מים בכוח הכבידה.

לפני שיוצאים לדרך, שימו לב באיזה מסלול תרצו לבחור – בסטף סומנו כמה מסלולי טיול, המעניקים מגוון אפשרויות לטיולים רגליים. המסלולים מסומנים בשטח בעמודי עץ ובהם חצים צבעוניים וסימון שבילים תואם, המכוונים לתוואי המסלול. אחד המסלולים חופף לתוואי שביל ישראל. באתר זה נתאר שני מסלולים: שביל הכפר ושביל הבעל.

בסטף יש 3 רחבות חניה.

חניה עליונה – מתחם חניה גדול לרכבים פרטיים ולאוטובוסים. במתחם החניה מס' שולחנות פיקניק, שירותים, מי שתייה, פינת מתקני כושר לזכרה של סגן הילה בצלאלי ופינת ישיבה מאבן. על קוו הנוף טיילת קצרה נגישה שמובילה לתצפית מרהיבה על נחל שורק והרי ירושלים. ברחבת החניה העליונה, על קו הנוף, פועל מוקד יער ובו תצוגת מידע עשירה על סטף, מעיינותיו, שחזור החקלאות המסורתית ומידע על מסלולי הטיול בסביבה. במקום פועלים מזנון ובית קפה איכותי, הצופה על הנוף ויש בו מים לשתייה ושירותים.

חניה תיכונה – רחבה ובה כ-90 מקומות חניה לרכב פרטי בלבד. גישה בדרך סלולה מהרחבה העליונה.

חניה תחתונה – רחבה גדולה בצד נחל שורק, נגישה לאוטובוסים. גישה מכביש 386, כ-3 ק"מ ממערב למעגל התנועה שליד עין כרם.

 מסלולי הליכה

• שביל הכפר – למיטיבי לכת
• שביל הבעל
• שביל השומרות
• שביל השלחין
• שביל הר איתן.

נקודת מוצא: חניה עליונה, ליד מוקד היער של קק"ל.
נקודת סיום: חניה תחתונה. לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.
אורך המסלול: כ־2 ק"מ לרחבת החניה התחתונה.
צבע סימון: ירוק וסימון שביל ישראל.
אופי המסלול: המסלול אינו מעגלי. אפשר להופכו למעגלי אם שבים מעין סטף בשביל השומרות לרחבת החניה העליונה (סימון אדום).

שביל הכפר עובר בעין ביכורה ובעין סטף, שני המעיינות של אתר סטף, שמימיהם נאספים לבריכות עתיקות. הנופים – נופי בוסתנים וערוגות שלחין, כמיטב החקלאות המסורתית של הרי ירושלים, שהתקיימה כאן במשך אלפי שנים.
לתיאור המפורט של שביל הכפר הקליקו כאן.

*פיתוח אתר סטף נעשה בסיוע ידידי קק"ל בשווייץ.

www.kkl.org.il