לטוס ל- Maui, אחד האיים היפים בהוואי, אכן הדרך ארוכה, אפילו ארוכה מאד, ולמרות זאת מי לא היה רוצה ולו ליהנות מספר ימים מגן העדן עלי אדמות?

ההמלצות מטה הן בעיקר מפני שחווינו אותם מקומות בעצמנו בזכות צעירים מקומיים אשר הסיעו וליוו אותנו במשך כמעט 3 שבועות.

אתר מספר אחד הוא הפארק הלאומי, Haleakala. למרות שביקרנו בו הפעם בפעם השנייה, העניין רק גבר. המראות של הר געש רדום זה לא מרפות ממבקר זמן רב. זאת הייתה תחושת היות על פלנטה אחרת – הצבעוניות, הצוקים והגיאיות, הצחיחות ומעט הצמחייה שראינו, ריתקו אותנו. בפעם השנייה צפינו על המכתש מזוויות נוספות.

הצעה – אפשר לאט לאט לעלות בנסיעה לתצפית המוסברת ובדרך לעצור וליהנות מהנופים, ואפשר גם לעלות ברגל, אבל במקרה זה יש לדאוג לאישורים מסוימים. הכול מפורט באתר המכתש.

חישבו על גובה 7000 מטר, רוחות עזות גם כשהשמש זורחת, עד כדי שגם כאנשים מבוגרים החזקנו חזק-חזק במעקה המוביל לתצפית כדי לא "לעוף" לאחר היציאה מהמכונית; קר מאד, מקפיא, והרצון לראות עוד ועוד מראות לא הרפה.

הפארק כולל גם מראות שונים נוספים – מפלים ובריכות וצמחייה עבותה, אבל המכתש הוא אותו יעד ההופך את הפארק לייחודי ביותר.

שלושה :

חוף קטן בו החול שחור – Waianapanapa State Park. צפו בתמונות. היה קשה להאמין למפגש הים הטורקיז, החוף השחור והצמחייה שמסביבו. ירדנו מהפארק לחוף לגעת בחול השחור, הטבע עשה את שלו וגרס את הלבה לחול דק. חוויה!

כניסה לפארק מחייבת זרים להירשם מראש ולשלם תשלום כניסה. רק באישור מראש ניתן להיכנס אליו.

חוף Kapalua בחוף הצפוני של מאוי, אשר הוגדר ע"י מחקר החופים של אוניברסיטת מרילנד כ- "החוף הטוב ביותר באמריקה"… ה- Resort, אתר הנופש הראשון באי הוקם חובק את הנוף. כדאי לזכור שבהוואי כל החופים, גם אם הם מטופחים ו"כאילו" שייכים לבתי המלון, הם נחלת הכלל. זהו חוק מדינה, לכן איש אינו מונע כניסת באי החוף.

בחוף Kapalua הרגשנו שקשה להתנתק ממנו. חוף רחב, חול לבן ומים שקטים ומזמינים בצבע טורקיז. מה עוד ירצה אוהב שחיה מים? החוף נמצא לרגלי ההרים הירוקים המערביים של מאווי. לקו החוף Kapalua , שלושה חופי חול לבן וחמישה מפרצים.

חוףPark  Paia, איתו סיימנו את הסיור ב'גן העדן'. באותו יום אחרון שאלנו את עצמנו האם עדיין יש אתר מומלץ שעדיין לא ראינו, ובעיקר רצינו להתפנק בשחייה בים. המארחים לקחו אותו לחוף Paia . הפארק מאד מסודר עם דשאים, עצים מצילים ומקלחות מאד מסודרות. הלכנו מעט ברגל בחוף, לכוון מספר ווילות הבנויות על החוף, כדי למצוא פינה  שקטה רק לעצמנו. ואכן מצאנו. לא רצינו לצאת מהמים השקטים כמו ברכה וצלולים בטורקיז המנצח של הוואי. כמה עצים סוככו עלינו בכיף. החברה הייתה 'הלהיט' והזעות התקדמו לצערנו.

בחוף  Paiaהארוך ישנם חלקים שהרוח משחקת לטובת גולשי רוח או מעיפי אפיפונים. הרי  , Walukuהנישאים בחלקו הצפוני של המפרץ, כמו יד תפאורן מאד מוכשר הקימם במקומם.

וללא תענוגות קולינריים הרי אי אפשר –

הכתר הקולינרי מגיע למסעדה מאד וותיקה במאווי – מ- 1973! – MAMA’S FISH HOUSE, מעל קטע מחוף Paia. איכות האוכל, הפרזנטציה הקולינרית, השרות (מלצר בכיר צמוד) והאווירה, הם ללא דופי.

שימו לב – להזמין מקום למסעדה מעולה זאת יש לכתב להם חודשים מראש, ולקבל אישור. ארוחה באמצע היום יותר קל לקבל תור. הבעיה בעיקר הזמנה לארוחת ערב.

המסעדה ממוקמת על החוף בחלק המוגבה וכל 'הקירות' הפונים לים פתוחים. הקושי הגדול – יש להזמין מקומות חודשים, אם לא שנה או יותר, תלוי בעונה…  זאת מסעדה ל'חגיגות שאין לשכוח".

www.mamasfishhouse.com

כמובן שהטבע הנוסף שנגלה לנגד עינינו, נופים, מפלים, חופים נוספים, הצמחייה המגוונת, הנחלים והבריכות הטבעיות, והאנשים המקומיים – על כל אלו , כמובן, השארנו לסקרנותכם ולהנאתכם.

ובכל הקשור לבני האדם, מקומיים ולא מקומיים, בולטת בייחוד מראה זוגות מעורבים כנתון אנושי. באווירת האי הנינוחה, המאפיין הבולט ביותר הוא הקבלה וההכלה הטבעית. ההתנהלות – צעירים ומבוגרים – הים, ההתנהלות הספורטיבית, הלבוש הלא בדיוק מוקפד – משחררים מקונבנציות. ועל כך כ"כ מבורך!