מגזין "מקו ועד תרבות"

חפצים - עיצוב הבית תעלומות

תעלומות

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

בעשור התשיעי לחייו כתב נועם חומסקי את הספר – איזה מין יצורים אנחנו – ספר המציג מעין סינתזה בין תיאוריות מדעיות ותפיסות פילוסופיות למיניהן. (הספר תורגם לעברית ויצא לאור בארץ לאחרונה). העניין בספר מרתק. חומסקי הגיע, ממרום הידע האינטרדיסציפלינרי, לנקודה שסימני השאלה עוצרים אותנו, כבני אדם, לראות "אל מעבר". נועם חוסקי הוא בלשן, מדען ופילוסוף יהודי אמריקאי.

"…חומסק מדגיש עד כמה מצומצמת יכולת ההבנה המדעית שלנו, וכיצד השאלות היסודיות ביותר של מדעי האדם – למשל, מדוע אדם בוחר בפעולה אחת ולא באחרת – נותרות, בעיקרון, בגדר תעלומות, מחוץ לתחום הבנתנו."

חפצים - עיצוב הבית תעלומות

נועם חומסקי – צילום Encyclopedia Britannica

אינשטיין כבר האיר על התעלומה כיצד דבר יכול להיות חלקיק וגל בעת ובעונה אחת, ותורת היחסיות, מעצם הגדרתה מצביעה על תעלומה. ניוטון האיר כיצד  החומר כולל כוחות מסתוריים של השפעה מרחוק, דוגמת כוח הכבידה. והנה תעלומה נוספת.

יום (Hume , פילוסוף סקוטי מהמאה ה- 18) משתמש במונח מיסטריאניזם –  Mysterianism , כלומר מיסתורין, כדי להגדיר תעלומות של הטבע שלא הצליחו לפצח, דוגמת תפיסות ניוטון.

במאה ה-17, כאשר התייחסו לראשונה למודעות, וכאשר חקרו אותה, אחרי כמחצית מאה, היא זוהתה יותר כחשיבה, ולאחר מכן החשיבה זוהתה עם שפה. חומסקי, בהתייחסו לחוקרי מוח בציינם "שהכול נוירונים", ציין, שאם כך, יש לנסח מחדש את כל התיאוריות הקוגניטיביות במונחים "ביולוגיים". חומסקי מדגיש שגם אז השימוש בשפה נשאר בגדר של תעלומה. חומסקי טוען שהבעיה היא בדעת. "הקוגניציה האנושית  – מוגבלת באופני ההבנה שלה, כשם שהיבטים מסוימים של החומר חורגים מעבר להבנתנו, כך האפשרות שהמחשבה היא תכונה של חומר מאורגן (מערכת עצבים בעלת מורכבות מסוימת, במוח) אינה מובנת לנו." תעלומה בסיסית נוספת. ואולי הקשה ביותר עבורנו, בני האדם.

ומחשבה משלי – בעצם הצגת חומסקי תעלומת הפעולה של השפה, פעולת הקוגניציה שלנו כבני אדם כתעלומה שעדיין לא פוענחה – הוא מעלה ומציג ההכרה בגבולות יכולותינו לפענח העולם/הטבע. עובדה זאת אני רוצה לקוות שתביא אותנו למקום להצניע לכת ולהיווכח שרק בני אדם אנחנו.

נו. יתכן שלא קיימת אפשרות לפענח הבלתי-מפוענח, בגלל בעיות מבניות של איזה מין יצורים אנחנו. לטעמי, בתקווה שזווית ראייה זאת עשויה להקטין ההיבריס האנושי. הכרה באמות מידותינו כבני אדם, תוכל, בעיני, רק להועיל לנו בכל התנהלותנו, כולל ביום-יום של כולנו.

יתכן שגבולות ההבנה האנושית הם אותו איזון שהטבע הטביע בנו. להכיר בהם, זה גם להוקיר, ולהוקיר מחייב התנהגות בהתאם. חישבו כיצד היו נראים החיים שלנו, בפרמטרים השונים שלהם, בהתנהגות לפי אמות מידה מאוזנות. כולנו היינו יכולים לזכות. ההיבריס היא מילה עתיקה המצביעה כיצד פרטים/קבוצות "נענשים" על הפרת אותו איזון. אבל בנקודה זאת יכולה להישאל השאלה – אם הדעת-המחשבה-השפה לא ברור לנו שרש תפקודן, ולא נדע מדוע אמרנו/החלטנו א' ולא ג', כיצד נוכל להיטיב עם עצמנו? ושוב הגענו לתעלומה נוספת…

  • מתוך ההקדמה לספרו של נועם חומסקי "איזה מין יצורים אנחנו"- כתב עידן לנדו

הספר "איזה מין יצורים אנחנו" של נועם חומסקי יצא בהוצאת

ספרי עליית הגג – ידיעות אחרונות – ספרי חמד

www.booksintheattic.co.il

סגור לתגובות.
btt