לאחר שתרכשו את הספר מחשבות לעצמי, אני כמעט משוכנעת שתודו על ההמלצה. הספר, בעצם יומן, מחשבות של אדם חכם, צנוע, בעל יריעת התייחסות רחבה על חיינו כבני אדם. אדם זה – קיסר רומי, מהמאה השנייה לספירה , 121-180 לספירה הוא מרקוס אורליוס. הספר, כמסמך מחשבות אדם יוצא דופן. פתחו אותו בכל עמוד שתחליטו, ותוכלו להרהר על המראה הניבט מבין מילותיו של הכותב.

"הקיסר והפילוסוף הרומי (מרקוס אורליוס), הוא מן השליטים היותר נאורים בהיסטוריה של האנושות. תפיסתו מושפעת מכתביהם של הפילוסופים הסטואים* שקדמו לו… בד בבד עם ניהול ענייני המדינה וניהול המלחמות שטלטלו את האימפריה העלה אורליוס על הכתב את הלכי נפשו – כנראה בעשור האחרון לחייו…מרקוס לא יעד את חיבורו לפרסום. נראה כי הייתה זו יד המקרה שחיבורו השתמר והגיע לידנו." (מתוך אחרית דבר, מאת אברהם ארואטי).

מאחר שהספר מכיל מחשבות, הרהורים, הלכי נפש, תוכלו להתרשם מהמגוון ועיניינם – קראו בהמשך הכתבה מספר מחשבות ממספר זוויות ראייה שונות, אותם בחרנו להביא בפניכם.

אברהם ארואטי, מתרגם הספר והמאיר תפישתו של מרקוס אורליוס, מציין "הנה כי כן, האדם והיקום חד הם; הלא אותם היסודות מרכיבים הן את היקום והן את האדם וכל תהליכי השינוי המקיימים את העולם, מתקיימים באדם עמו ומקיימים אותו."

***

בראשית הספר – מה למדתי מאבותיי? עצם הפתיחה מעוררת סקרנות.

• מסבי ורוס למדתי דרך ארץ ומזג נוח.
• משמו הטוב של אבי מולידי ומזוכרי אותו : צניעות וגבורה. (עמ' 21)

 

בהתנהלותנו בין הבריאות – הבסיס, דרך ארץ ומזג נוח; ולצליחת החיים חשובה לו לאדם צניעות – שימו לב, קודם כל צניעות, ולאחר מכן גבורה. אם נצליח לחנך עצמנו ואת ילדינו לאור דגשים אלו, חישבו עד כמה ניטיב עם חיינו וחיי כולנו.

*

(10) אפשר לומר כי אירועי המציאות שרויים תחת מעטה וכה נסתרים מן העין, עד כי לדידם של פילוסופים רבים וחשובים לא ניתן לתופסם; אף בעיני הסטואים עצמם הם נראים קשים לתפיסה. כל הסכמה שלנו עם רשמי המציאות נתונה לשינוי – (עמ' 71)

כאשר סיימתי לכתב השורות מעלה חייכתי לעצמי – סיפור הקורונה, ועוד סיפורים קטנים וגדולים בחיי כולנו… אכן "אין סוף ללא נודע", כציטוט של אחד מחברי מלפני מספר ימים. הנסתר מן העין הוא גם הקושי אבל גם הקסם בחיי כולנו. לעיתים רק בדיעבד של שנים אנחנו נוכחים מדוע מהמורות חיינו או ההפתעות הנעימות של חיינו קרו לנו, ולעיתים אף ממשיכים לעטות צעיף הסודיות.

*

(9) אל תמאס נפשך, אל תתייאש ואל תהיה קצר רוח אם לא עולה בידיך לכונן מעשיך כולם כדת וכדין על פי עקרונות הישר והנכון. לא כי, אלא אחר מפלתך שוב תשוב ושמח, אם חלק-הארי של מעשיך יהיו ראויים לבן-אנוש. אהוב את הדבר אשר אליו תשוב – אל תחזור אל חיק הפילוסופיה כחזור אל מורה קפדן, אלא כאותם שצורבות עיניהם יבואו אל הספוג ומשחת המרפא, או כשם שאחר יבקש תחבושת או צרי. באופן זה תוכיח כי להישמע לקול ההגיון הנו דבר של מה בכך;   לא זאת אף זאת – תמצא בכך מרגוע….. (עמ' 70)

אורליוס כמו מדריך הקורא כמו בעזרת קביים :

• בעת קשיים יש להמשיך לצעוד,
• אין חכמה להיעזר בה בעת סד, אין מזור לקושי, השכל הישר רק הוא עשוי לעמוד לצידנו,
• עשייה נכונה, "ראויים לבן אנוש", בסופו של דבר עשויה להתגשם. הדגש על המעשה הראוי לאדם, לאורך כל ההיגדים של אורליוס, מרגשת. היא מצפן המנווט.
• אבל יש לזכור – ההליכה צריכה להיות בשקט, בידיעה שלא כל תכנית נכונה להתגשם.

*

(3)שלושה הם מרכיביך: גוף, רוח חיים, שכל. השניים הראשונים שלך הם כל עוד מחובתך לדאוג לרווחתם, אולם השלישי בלבד הוא שלך במלוא מובן המילה. לפיכך, אם תפריד מעצמך, כלומר ממחשבתך, את כל שיתר האנשים עושים או אומרים, או את כל שאתה בעצמך עשית או אמרת, וכן את כל טרדותיך לעתיד;  וכן את כל שדבק בך על-כורחך עקב צרכי הגוף העוטף אותך או צרכי נשמת חייך; אם תשליך את כל מה שגורפת המערבולת החיצונית הסובבת אותנו מכל עבר, כך שסגולת תבונתך, חופשיה מכל כורח, תעמוד בטהרתה ותחיה כבת חורין בכוחות עצמה, תעשה צדק, תקבל ברצון את כל הקורה לה ותאמר דברי אמת; (עמ' 174)

 היגד הממצה את הטפל, העודף הדבק בנו, אותם יש לבדוק אם נכונים הם לנו, ואם נרצה להתנהל על פיהם או נמצא שיש לשנותם. מפליאה חכמה זאת – חשיבות ריענון עצמנו בבדק בית תמידי.

*

הנקודה השנייה המרכזית בהיגד מעלה – כיצד האדם יכול לזכות בחירותו, בעצם בחירות תבונתו. נושא זה מודגש מזווית אחרת בהיגד הבא. השיפוט העצמי לא רק עשוי להביא עימו חירות לאדם , עימו תבוא גם הרגיעה, השלווה. השימוש בכלי, אותו מכנה אורליוס, שכל, משמעותי כמעט בכל צעדי חיינו. לעצור ולהשתמש לא ברצוי אלא במצוי הטוב ביותר לנסיבות, היא הארה היכולה לתמוך בכל אחד מאיתנו.

(22) הכול הוא כפי שיפוטך, ושיפוט זה נמצא בשליטתך. טול אפוא, כל אימת שתרצה, את השיפוט ותבואך שלווה – כמלח הסובב כף ובא אל מפרץ שכולו רגוע, גלים בו עין. (עמ' 178)

*

(6) ישנו אדם, אשר כל אימת שייטיב עם הזולת, נכון הוא לרשום חסד זה לזכותו בספר חשבונותיו. אחר, אמנם אינו נכון לעשות כן, אך בנבכי נפשו רואה את עצמו כבעל חוב ויודע את אשר עשה. ישנו אף מי שבמובן מסוים אינו מודע לאשר עשה, אלא דומה לגן הנושאת אשכול ענבים ואינה מבקשת לעצמה דבר, אחר שאך פעם הניבה פירותיה שלה. (עמ' 68)

אם נעמיד מראה מול עינינו, נוכל בשקט לחלק ציונים להתנהגותנו. השיפוט העצמי רק לעצמנו, בצניעות המתבקשת, הוא מתנתנו לעצמנו.

*

ההיגד הבא, על "היפה", מעמיד אותנו כמו בנקודת ארכימדס, שכל אמירה היוצאת מאיתנו יש להעמידה לחקירת עצמנו. היגד זה הוא מופלא בעיני, מאחר שעל בסיסו הכול! הוא בר בדיקה מחייבת.

(20) כל שהנו יפה באופן מסוים, יפה מכוחו שלו ודי לו בעצמו, מבלי שיחשיב את השבח כחלק ממנו. הן בכל מקרה לא יהפוך מושא השבח לטוב או רע יותר בשל כך. זאת אומר אף באשר לדברים הנחשבים יפים על פי הדעה הרווחת, דהיינו חומרי גלם ויצירות אמנות ואומנות. אמת, היפה מטבעו כלום זקוק הוא לדבר מה? לא יותר מאשר זקוקים החוק, האמת, האדיבות והיראה; מי מאלה הופך יפה כי ישובח, או לחילופין נשחת כי ימצאו בו אשם? כלום פוחת ערכו של האיזמרגד אם אין משבחים אותו? ומה בדבר הזהב, שן-הפיל, גלימת הארגמן, הנבל, החרב, הפרח הקט והשתיל הרך? (עמ' 55-56)

***

תודו, קוראים יקרים, מה גדולה חוכמתו של מרקוס אורליוס, ועד כמה חשוב הספר מחשבות לעצמי שנפל לידנו, ובתרגום כה נגיש. מומלץ,לדעתי, להניחו ליד כורסת הקריאה או על שידת המיטה כדי לעיין בו כשהשכל או הרצון יבחרו.

———–  

* התפיסה הסטואית (אשר השפיעה על מרקוס אורליוס), אותה מציין אברהם ארואטי בהקדמת הספר  – "עקרון היסוד לחיי האדם על פי ההשקפה הסטואית הוא "החיים לפי הטבע". כלומר הטבע נוצר על ידי השכל האלוהי והוא הוא המושל בו. בכל פן של הבריאה יש ניצוץ של אותו יסוד אלוהי, "היסוד המושל", ובאדם, שהוא נזר הבריאה, מצוי יסוד זה בכמות גדולה יותר מאשר בכל מרכיב אחר של הטבע – חי או דומם. מכאן ראוי לו לאדם לכוון את חייו על פי חלק האלוה שבו ולחיות את חייו על פי תכתיבי ההגיון.

החכם הסטואי האידאלי מבין שכל מה שמתרחש קורה בהשגחת ההגיון האלוהי ולכן עליו לקבל זאת ולחיות על פי הטבע; זו היא המעלה הטובה היחידה."

הוצאת נהר – www.nahar.co.il

מתוך אתר ההוצאה : "הוצאת נהר ספרים מנסה, ביכולתה הצנועה, להציע לקוראי העברית יצירות פרוזה ועיון שעשויות להרחיב את השיח הספרותי-חברתי-תרבותי-פוליטי בישראל ולהעמיקו.

כל מי שניחנו בסקרנות אינטלקטואלית, ברגישות אנושית וחברתית, ובראייה ביקורתית, ימצאו עניין בספרי נהר ספרים."