אני מקדישה רשימה זאת בקידה עמוקה לאיש יוצא דופן זה Louis Barragan.

// יהודית בר

קרדיט תמונה ראשית: Wikimedia

בשנת 2000 ביקרתי בתערוכה של עבודותיו של Louis Barrragan ב-Design Museum בלונדון.

האמת היא שנכנסתי למוזאון בעיקר כדי לבקר בחנות המוזאון. הספרים עינינו אותי יותר מאשר לבקר בתערוכות. אין לי יחס מי יודע מה ל"עיצוב" . לדעתי זהו סוג של התנשאות מערבית. ישנן אמנויות, אבל "עיצוב" הוא ניסיון מלולי לרומם את החיים לדרגה לא להם. החיים מספיק מכובדים , כך שאין צורך לרוממם. "העיצוב" הוא מעין תחכום מתוחכם שלאנשים אין צורך בו. לאנשים יש צורך בפשטות, ביעיל, בנכון לצורך ולזמן הנכון. לנושא הזה כבר התייחסנו מספר פעמים.

הקו הנקי, מינימום קו, שילוב צבעים מדהים, שילוב בריכות מים ענקיות, שילוב הגינה והשתקפותה מתוך הבית דרך חלונות-דלתות ענקיות. במלים אלו אפשר לתמצת עיקר גדולתו. אבל מלים אלו גם מצמצמות את גודל ואת עוצמת עשיתו. מלים לא יוכלו
להביע מה שעיני ראו ומה שהלב חווה.

עשו הכרה עם עשייה כה שקטה וכה נפלאה כמו זו של Louis Barragan . אם לא תגיעו ללונדון בקרוב חפשו ספרים והתודעו לשקט שבצניעות הקו, עושר הצבע ומלאות המים.

קרדיט : Wikimedia

אני מבקשת לצטט 3 משפטים מפיו של ברגן כדי לפתותכם להכירו :

Serenity is the great antidote against anguish and fear, and today, more than ever it is the architect's duty to make of it a permanent guest in the home, no matter how somptuous or how humble.

How can one forget joy ? I believe that a work of art reaches perfection when it conveys silent joy and serenity.

Only in intimate communion with solitude may man find himself, solitude is good company and my architecture is not for those who fear or shun it.

קרדיט : Wikimedia