לפני מספר ימים נשאלנו ב"חפצים", אם נוכל ליצר מזרן עם תיפורים מזרחיים ("מזרן מרוקאי", בפי רבים) במידות לא קונבנציונליות – 2.0X1.5 מ' ואשר יחליף את הספה הקונבנציונלית.
חייכתי חיוך רחב, ושאלתי – אתה רוצה דיוואן ? האיש השיב בחיוב.

// יהודית בר

סברתי לבן שיחי מדוע הייתי כל כך מרוצה משאלתו: א' – השאלה הזכירה לי ששנים רבות הספה בביתנו הייתה מיטה נמוכה במידות 1.50 X 2.0 מ' עם מזרן פשוט וכיסוי כביס.
ארבעה ילדים צעירים וההורים מצאו את הנוחות לדבר,לשחק, לקרוא, על משטח רחב, נוח, רך ומרופד בכריות.בן שיחי שיכלל את רעיון המיטה שהייתה בביתנו, כי מזרן מזרחי הוא נוח ונעים שבעתיים וגם המראה עשיר יותר.

בעקבות השיחה החלטתי להתייחס לנושא שעולה וחוזר שוב ושוב – מהו עבורנו ה"סלון", או חדר המגורים או המטבח , מהו דו-השיח שלנו עם סביבתינו הפיזית האינטימית ביותר – ביתנו?
כמו כל דו-שיח מאוזן – צריך שיהיה בו "תן וקח". הכנסת דיוואן מזרחי לבית יחזיר את היכולת להתרווח, לחוש נוחות, לחלץ עצמות , לחבק בשכיבה את היקרים לנו, לקרוא ולנמנם כשהגוף שרוע.
תפקידו המרכזי של הבית עבור דייריו הוא קודם כל להיטיב עימם פיסית, רגשית ומנטלית.

אני מרבה לומר בנושא זה – "בית אינו מוזיאון" או – "בית אינו בשביל אורחים". בית הוא קודם כל לעצמנו, וליקרים לנו (בינהם גם אורחים-חברים). והאורחים, בכ"ז? ימצאו עצמם, גם הם , עד כמה נעים להיות "פחות מכופתר" כאשר מתארחים. ובהמשך מספר הצעות לנוחות בבית "עם קבלות".

מספר כורסאות – גדולות, נוחות ,מרווחות, שאת הכיסוי (השמלה) אפשר לכבס בקלות (וגם קל לגהץ) יתרמו גם לישיבה נוחה ביחידות. והאורחים ? האורחים יוכלו לבחור בין ספה שאפשר לחלוץ נעליים ולהתיישב בנוחות לבין ישיבה מרווחת בכורסא. בשני המקרים ישיבה נוחה זו עשויה לתרום לאיכות דו-השיח, רב-השיח בין דיירי הבית לאורחיו.

שולחן רחב ידיים,דוגמת 3.0X1.0 מ', עשוי להיות מרכז הבית – גם לאכול, גם להכין שיעורים וגם לארח כמעט בעת ובעונה אחת. שולחן כזה הוא החיבור בין זרימה טבעית של בני הבית עם תחושת החמימות שמאפשרת אוירת המטבח.

הליכה ברגל יחפה בבית הוא צורך בסיסי בארץ חמה כשלנו. כיצד שטיחי חבל דוקרים יכולים להנעים הליכה יחפה או שכיבה? המראה חשוב, אולם הוא לא תחליף לנועם ולנוחות. פעם נוספת אני ממליצה בחום על ריצפת בטון. ריצפת הבטון הוא התשובה האולטימטיבית לנוחות המגע והמראה בחורף ובקיץ. מפתיע עד כמה ריצפת הבטון קרירה בקיץ ולא קרה בחורף. מפתיע עד כמה ריצפת בטון שחורה/אפורה/ או בכל צבע אחר, כאשר היא משוכה בלקה, מחמיאה ביותר לכל שטיח או ריהוט המונחים עליה.

שטיח קטן, לא גדול הוא כמו תמונה שהורידו מהקיר לרצפה עם פספרטו של הרצפה. בארץ חמה כשלנו שטיח גדול (או מקיר לקיר) הוא עונש לתענוג הרגליים היחפות.

בארונות הפתוחים – הכל נגיש, מיידי, ואם לא מעמיסים בהם – המדפים ותכולתם יכולים להיות גם אסטטיים. (היזכרו בבתים בכפרים ביוון, בדרום איטליה,במרוקו) במטבח או בארונות הבגדים. זאת חכמת "עיצוב" שכדאי לאמצה גם אצלנו.

כדאי תמיד לומר לעצמינו – עיצוב הבית הוא קודם כל לעצמינו, לתחושתנו. כדאי תמיד לומר לעצמנו: למה שנחליט לקנות, להכניס, לשים – כך הבית ייטיב עימנו.