מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

"מען לא ידוע"

האם אנחנו מודעים על אופן השפעת כל אידיאולוגיה?

כדי להשיב לשאלה זאת כל אחד מאיתנו חייב להיות מודע

לכוחן של מילים.

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

התכנים העממיים במדיה למיניה איבדו ערך, כי ה- nonsense השתחרר מכל רסן, ולעיתים קרובות מלווה בחולות קשות נוספות, דוגמת עיוות המציאות, פוגענות ואף אלימות.

מזה מספר דורות של צעירים, ולא קטן, צמחו/צומחים באקלים של אי-יכולת להבחין בין תוכן אמין ל- fake, כפי שאמרה לי צעירה – "זה לא רק מבלבל,  זה גם מפחיד." שחרור רסן האמינות לובש צורות בהתאם לנסיבות – מרוח רפה, בלבוש political correct, עד אמירות בוטות ואלימות.

זאת אינה גזרת גורל – אפשר לאתר דרכים ולשנות ההטעיה, שבחלקה מכוונת, ובחלקה כבר, לצערנו, חלק מאופנה (כי ישנם שכבר אינם מכירים תבנית אחרת).

אנשים הם חומר שאפשר "ללוש" בתבונה, כך שהמציאות הכתובה יכולה להיות גם תרומה תרבותית והטיית הרוח הרעה לסביבה מכבדת, מרוממת ומרגיעה.

מגיע לבני אדם תוכן אמין, שפה קורקטית ועניין מסקרן בתחומים מגוונים.

בשיחה עם חברה שציירה תמונה של חבריה ברוסיה המאמינים לתכנים במדיות המקומיות, נזכרנו בספר יוצא דופן – מען לא ידוע – אשר בתרגום עברי הופיע רק ב-2001.

 _ _ _ _ _ _ _ _

קטרין קרסמן טיילור – simania.co.il

'מען לא ידוע' הוא ספרה הראשון של סופרת אמריקאית קתרין קרסמן טיילור, שנכתב תחת שם העט קרסמן טיילור. הספר ראה אור לראשונה בגרסתו המלאה ב-"Story Magazine" בארצות הברית בשנת 1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. רק ב- 1959הספר יצא לאור בארה"ב כיצירה ספרותית – נובלה בגודל סיפור קצר. חליפת מכתבים בין שני הגיבורים המרכזיים. הספר הסעיר את הקוראים גם ב- 1938, גם ב- 1959 וגם ב- 1992, כאשר יצא לאור באירופה. הספרון הקטן הזה אכן מסעיר. ומדוע?

לא פשוט ולא ברור כיצד נטמעת אידאולוגיה ברוחו של אדם. מספר אנשי רוח זיהו מאפיניים, אשר חובת כולנו ולו לתת את הדעת עליהם :ג'ורג' אורוול,  סופר ועיתונאי אנגלי, זיהה את הכוח של הטוטליטריות קודם כל בהשחתתה של השפה.

חנה ארנדט, אשת רוח וסופרת יהודיה ממוצא גרמני, ששרדה את השואה והתמקמה בארה"ב – "ככה מתהווה 'הבנאליות של הרוע'. האמת העצובה היא שרוב מעשי הרשע נעשים בידי אנשים שמעולם לא החליטו במודע להיות טובים או רעים, מלבד פעלתנות יוצאת מגדר הרגיל למען זכייה בקידום אישי. אי יכולתו לדבר קשורה לאי יכולתו לחשוב, כלומר, לחשוב מנקודת מבטו של הזולת."

"הבנאליות של הרוע נמצא כיום ברשתות החברתיות."

ברנאנוס, סופר צרפתי וכומר – "האיש הממוצע הוא המלכודת של הרוע."

ז'יאן בירנבאום, העורך הספרותי של העיתון הצרפתי Le Monde, דן ב- 1921 בהרחבה בהשחתת השפה בספרון שכתב, ואשר עדיין לא תורגם – "האומץ של הניואנס". ההבחנה בגווני המילים, בדיוקן ובקונטקסט בו הן באות לידי ביטוי, ובעיקר הסכנה כאשר הניואנסים נעלמים, ובעיקר הופכים אילמים.

ואוסיף זיכרון רדיופוני, אישי, מ-1992 ממלחמת האזרחים ביוגוסליה, בה שחטו בבוסניה שכנים אלו את אלו – בין הרוב היחסי המוסלמי לבין הסרבים, הנוצרים-אורתודוקסים. עיתונאי זר ראיין זקן מאחד הכפרים בנושא האכזריות שבאה לידי ביטוי בין "איש לחברו", וכאשר נשאל אותו זקן כיצד הוא מסביר אשר קרה הוא ציין בפשטות – " 'הרוע' מטבעו לא-מסופק, ולכן הוא כל הזמן אקטיבי, ולעומת זאת 'הטוב', בהיותו מסופק אינו אקטיבי "עם הסכין בין השיניים." הסבר עממי זה עשוי לפתוח זווית נוספת על התנהגותם של בני אדם.

"מען לא ידוע" של קרסמן טיילור הוא "סיפורם של שני חברים, אמריקני וגרמני, המנהלים חליפת מכתבים מרתקת, שממנה עולה סיפורה של ההשפעה המרעילה של האידיאולוגיה… על האדם הפשוט."

      btt