בספרו של נורמן לברכט, "גאונות וחרדה", קראתי לראשונה את המשפט – תגיע השעה, יגיע האיש. החכמה וצורת האמירה הביאה אותי למחשבה מהיכן אמירה זאת. מהמקורות היהודיים? מהספרות העולמית? ולאחר בדיקה גם  של אנשים טובים, נמצא שהאמירה היא פתגם אנגלי ישן.

 “Opportunity maketh the man.”- ובתרגום, הנסיבות עשויות/עלולות לרומם/להפיל איש.

אמירות עממיות יש בהן עוצמת ניסיון החיים. היפה בהן – תמציתיות שלעיתים מפתיעה.

בנסיבתיות מורכבת המשפט "תגיע השעה, יגיע האיש" עשוי להשקיט מתוך תקווה פנימית שהמציאות תגיע למפנה הרצוי. ואכן בהיסטוריה של העמים הציפו שעות קשות את האנושות, אבל מאידך גם הפתיעו בזמן מן הזמנים לשינוי מבריא ומבורך. נסו להיזכר, מהעולם העתיק ועד ימינו שום מצב הרסני בחיי העמים לא נותר בחיים והוא הוחלף, לפעמים במוקדם ולפעמים, לצערנו, במאוחר, בדרך חדשה ומיטיבה.

ניסיון החיים העממי הוא כמו זרקור. כדאי להקשיב לחוכמתו כי הוא מכיל בתוכו הבחנות ברצף זמן, ובעיקר, לטעמי, זאת אינה פילוסופיית אנשים מלמודה.