אנג'לינה ג'ולי בסרט ’Maria’. Netflix

אתם אוהבים או לא אופרה? – לצפות בסרט 'Maria' – אינה השאלה הרלוונטית. הסרט מקלף עד פילוח הנפש, כיצד חיי בני אדם הם ההמצאה האנושית המרתקת ביותר, וחייה של Maria Callas  בימיה האחרונים יוסיפו רבדים על רבדים של מורכבויות מהחיים – חיי מהגרים יווניים בארה"ב (1923), בנות מאד מוכשרות, כאשר הצעירה שביניהן הוכרה בקריירה שלה כפנומן מוסיקלי, אהבה בלתי אפשרית, מרובת נסיבות, וגם הרס עצמי, כדרכן של חידות החיים.

הסרט Maria   (2024)   הוא דרמה ביוגרפית בבימויו של פבלו לריין, המתמקד בשבעת הימים האחרונים בחייה של זמרת האופרה האגדית מריה קאלאס, כפי שהיא חיה בפריז בשנת 1977. אנג'לינה ג'ולי מגלמת את קאלאס, ומביאה למסך את המורכבות הרגשית והאישית של הדמות.

קאלאס נולדה ב- 1923בניו-יורק. Angelina Jolie נבחרה לשחק את קאלאס בעיקר בחשיפת חייה החל משנות ה- 70 ועד מותה ב-1977, כאשר חוליה הוריד אותה מהבמה.

בפן האנושי הסרט מעמיק ומרגש – מערכות יחסים בעבר ובהווה וההתדרדרות הבלתי נמנעת ואנג'לינה ג'ולי מאד אמינה במשחקה. לאוהבי המוסיקה, ישנן סצנות אופראיות חיות מרטיטות.

שני הציטוטים מטה יכולים לחשוף גדולתה, האחד בראייתה של קאלאס, והשני הערכות סופרלטיביות של מביני דבר :

"כאשר אדם מבקש למצוא תנועה נכונה, כשהוא מבקש לגלות כיצד לפעול על הבמה, כל שעליו לעשות הוא להאזין למוזיקה. המלחין כבר דאג לכך. אם תטרח באמת להאזין בנפש ובאוזניים — ואני אומרת 'נפש' ו'אוזניים', כי על השכל לפעול, אך לא יותר מדי — תגלה שם הכול. " ציטוט מפי מריה קאלאס, בראיון בו היא ציטטה את המנצח והמנטור שלה – Tullio Serafini.

"לאחר שאנשים חוו את מריה קאלאס — למרות שקשה היה להם להבחין בדיוק מתי שמעו או ראו אותה — בתפקיד כלשהו, היה כמעט בלתי אפשרי ליהנות מכל אמן אחר, גדול ככל שיהיה, משום שהיא העניקה לכל תפקיד ששרה וגילמה חיים ואישיות יוצאי דופן. תנועת יד אחת שלה נשאה עוצמה שזמרים אחרים לא הצליחו להביע גם במערכה שלמה." Sir Rudolf Bing , מנכ"ל לשעבר של מטרופוליטן אופרה. ציטוט מוויקיפדיה.

"האומנית הגדולה האחרונה. קשה להאמין שאישה זו הייתה כמעט עיוורת, ולעיתים קרובות שרה בעמידה, מרוחקת כ-150 רגל מן הפודיום. ועם זאת, רגישותה! גם אם לא יכלה לראות, היא חשה את המוזיקה, ותמיד נכנסה בדיוק עם פעימת ידי. בחזרות הייתה כה מדויקת, כבר מושלמת מבחינת תווים… היא לא הייתה רק זמרת — היא הייתה אמנית מושלמת. אין זה נכון לדבר עליה רק כקול; יש להתבונן בה כשלמות — שילוב של מוזיקה, דרמה ותנועה. אין כיום אישה כמותה. היא הייתה תופעה אסתטית." Antonino Votto, מנצח איטלקי אשר לעיתים קרובות עבד עם קאלאס , וושינגטון פוסט.

הסרט מצטיין בעיצוב תקופתי מרהיב, עם תלבושות מקוריות בהשראת סגנונה של קאלאס. הצילומים נערכו במיקומים אותנטיים, כולל דירתה של קאלאס בפריז ותיאטרון לה סקאלה במילאנו. הסרט משלב צילום בצבע ובשחור-לבן, המדגיש את האווירה האופראית והדרמטית של הסיפור.

המלצה חמה למרות שהסרט מוקרן בנטפליקס, השתדלו לצפות בו במסך הגדול. האימפקט במסך הגדול משמעותי מאד. הסרט מוקרן גם בבתי קולנוע וגם בסנימטקים.