יצירה 'שלוש' בנויה משלוש יחידות –  Bellus, Humus, Secus. יצירה בידי אהד נהרין תמיד מגרה ומפתיעה במישורים שונים. השימוש בשלוש מילים בלטינית  כבר פותח פתח לגרוי מסקרן – מה משמעותן של המילים? ומדוע בלטינית? לשלוש המילים הללו בלטינית מספר אפשרויות פרוש

Bellus – נעים לעין, נחמד, חמוד…

Humus – אדמה, במובן של אדמה פוריה, מיטיבה.

Secus  – שונה – במובן : 'לא כפי שציפינו,…

שימו לב לעושר האינטלקטואלי המוצף מעט כמו באקראי ליצירה, וללא ספק הוא מסקרן. גם בדיעבד.

הבחירות  המוסיקליות לשלושת החלקים של היצירה, כמובן גם הן מעשירות גוונים כה שונים:

בחלק הראשון, המוסיקה של באך, יצירה בארוקית מעודנת.

לחלק השני נבחרה המוסיקה המקורית של Ohad Fishof,

ולחלק האחרון מגוון יצירות המאפשרות תנועה מפתיעה

ולאחר ההארות "האינטלקטואליות", קוראים יקרים, אתם מוזמנים לצפות ב'שלוש'. אין לי ספק שתיהנו מיופייה של הכוריאוגרפיה, מיכולותיהם יוצאות הדופן של הרקדנים, מהמכלול – תנועה, מוסיקה, תאורה ועיצוב התלבושות. האחדות בין המחשבה, לרגש הבא לידי ביטוי, לתנועה, לתאורה ולבחירת החומריות של בגדי הרקדנים ירתקו גם אתכם. ובעיקר, מבחינתי  – כל ממד במינימום המותאם נכון. לדוגמא – פשטות התלבושות – חולצה ומכנסיים כמו ביומיום, אבל הצבעים המותאמים, הגוונים הרכים, ללא ספק לוכדים את תשומת הלב.

הבמה ריקה מתפאורה  – רק התנועות ומבע הפנים של הרקדנים ממלאים אותה, ולמרות זאת כל כך הרבה עושר.

מאחר שהיצירה נוצרה ב-2005 אין ספק שהזמן רק השביח איכויותיה בשימת הדגש על היותה יצירה קלאסית לכל הזמנים, אפשר לומר גם יצירה אייקונית.

רקדני הלהקה:

אייר אלעזרא, עדי בלומנרייך, אמיל ברוקמן, ירדן ברקת, גיא דוידסון, שון האו, אניקה וורפלנקה, ירדן זאנה, גילי יניב אמודאי, אדריאן ליפסון, בו מתיוס, ארי נקמורה, יוני (יונתן) סימון, דנאי פורת, איגור פטשנצ'וק, סופיה פיקלובה, נייתן צ'יפס, לונדיווה קוזה, הולדן קול.

• עיצוב תאורה

אבי יונה בואנו (במבי)

• עיצוב תלבושות

רקפת לוי, התאמות: ארי נקמורה

• עיצוב ועריכת פסקול

אהד פישוף

• מוזיקה

Bellus: Goldberg Variations, J.S. Bach | Humus: original music by Ohad Fishof | Secus: Chari Chari, Kid 606 + Rayon (mix: Stefan Ferry), Chronomad (Wahed); Fennesz, Rajesh Roshan, Seefeel, The Beach Boys

• טקסט על היצירה

שירה ויטלי

• תודה לרועי יצחק הלוי על תרומתו לתהליך היצירה
• בכורה עולמית: 12 פברואר 2005, מרכז סוזן דלל, תל אביב