אחרי מלחמת ששת הימים, בלמדי באוניברסיטה העברית, נחשפתי להרצאותיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ. הודיתי אז, שאינני מצליחה לרדת עד סוף דעתו של המרצה המבריק והכריזמטי שעמד אז בפנינו. מדוע? א', מפני שלא היו לי תבניות "לעכל" את דבריו; ב', היו לי תבניות אחרות, דוגמת האופוריה אחרי ניצחון מזהיר, העיר העתיקה שחזרה ושכרון החושים שאחז בנו כעם; ג', הייתי מאד צעירה, חסרת רקע מספיק כדי להבין. ולמרות זאת – גם אני כמו רבים שהקשיבו להרצאותיו, הבנו שעומד בפנינו אדם יוצא דופן בידע ובעומק נימוקיו. הבנו בחושים, יותר מאשר בשכל, שיש למי להקשיב, ובעיקר שחשוב להקשיב לו.

עם השנים השתדלתי לקרא ספרים שליבוביץ כתב או כתבו עליו. עם השנים גם בגרתי ותבניות חדשות נבנו עם ניסיון החיים והמציאות בארץ.

אותו להט של לקרא את ועל ישעיהו ליבוביץ נשאר עד היום. קראתי על ספרם החדש של נעמי ואסא כשר "דרך ליבוביץ". שמחתי בהתרגשות לקרא אותו אחרי שנים שלא קראתי אותו/עליו.

איור: טליה בר

הספר לא קל לקריאה, ולמרות זאת כ"כ מאיר עיניים בנושאים שהם חלק מתרבותנו וחיינו בארץ. אתייחס רק לנושא צימוק אחד מתוך הספר, מתוך הפרק פרדוקס, סימן שאלה, מאמר שכתב אסא כשר.

הערה – שימו לב בבקשה בהמשך : המילים המודגשות, בין מירכאות, הן מפיו של פרופ' ליבוביץ

והמילים בין מירכאות, הלא-מודגשות, הם ציטוטים מהספר, מפי אסא כשר.

"הדת היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת. 

זהו פאראדוקס לוגי, אבל אינו פאראדוקס דתי."

(מתוך ספרו של ישעיהו ליבוביץ – "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל")

ליבוביץ ציין שהמשפט מעלה הוא פרדוקסאלי, אבל זהו פרדוקס רק על פי חוקי הלוגיקה, אולם בפועל זה איננו פרדוקס דתי.

הכיצד? נסו לעקוב אחרי השורות מטה :

1. " (טענה מוקדמת) הדת היהודית יוצרת את האמונה שלה.
2.   (טענה מוקדמת) הדת היהודית מושתתת על האמונה שלה.
3.   (הנחה כללית) אם דבר יוצר את חברו, הוא קודם לחברו.
4.   (הנחה כללית) אם דבר מושתת על חברו, חברו קודם לו. לפיכך :
5.   (מתוך 1 ו-3) הדת היהודית קודמת לאמונה שלה.
6.   (מתוך 2 ו-4) האמונה שלה קודמת לדת היהודית."

אסא כשר, מנסה להבהיר שהפרדוקס אינו פרדוקס – "אני סבור שבפרדוקס של ליבוביץ

מדובר ביחס אחר של מוקדם ומאוחר : היחס של מתן תוקף. הפרדוקס הוא בכך שהדת היהודית היא הנותנת תוקף לאמונה שלה, בה בשעה שהאמונה שלה היא הנותנת תוקף לדת היהודית עצמה. לכאורה, לא ייתכן ששתי מערכות יתנו תוקף האחת לחברתה."

שימו לב למילה – "לכאורה". החזיקו בה במחשבה.

"המצוות המעשיות – הן-הן לגבי היהדות הדת עצמה, ואין היא קיימת כלל מחוץ לאינסטיטוציות הללו." ליבוביץ, עמ' 14

אסא כשר כותב – "האינטואיציה המוטעית בדבר הפרדוקסליות של המסקנות  היא תוצאה של תעתוע לשוני. הביטוי "נותן תוקף" נראה במבט ראשון כמציין יחס בין שניים, בין הנותן לבין המקבל.

באופן זה, אם מערכת אחת נותנת תוקף לחברתה וחברתה נותנת תוקף לה בעת ובעונה אחת, נדמה שאותו יחס של מתן אותו תוקף מתקיים בין השתיים, ובזה אכן יש פרדוקס. אבל הביטוי "נותן תוקף" כמוהו כביטויים "מוכר" ,"מחשיב", "מסמיך" וכיוצא בהם, אינו יחס בין שניים, אלא יחס בין שלושה – הנותן, המקבל והניתן…. אין סתירה בין הטענות שהדת היהודית יוצרת את האמונה שלה ושהדת היהודית מושתתת על האמונה שלה. אין פרדוקס."

על פי ליבוביץ, מערכת ההלכות היא היא עבודת האל, והיא היא הדת היהודית וביטויה. אסא כשר מדגיש שהסוגיה מעלה אף היא מבהירה אחת הטענות המרכזיות מהי הדת היהודית לפי עמתדו של ליבוביץ.

לצורך כתיבת כתבה זאת, ביקשנו מאסא כשר 2 הבהרות נוספות, והוא נענה ברצון. אנחנו מודים לו על כך.

"בנקודת המוצא של הדיון נמצאת האמירה של ליבוביץ שהדת היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת. באמירה זו מתבטאים המושגים "הדת היהודית" ו"האמונה" וכן המושג של האחת "מושתתת" על  השנייה. הניסיון שלי להבין את האמירה הזאת, באופן המשחרר אותנו מן המחשבה שלפנינו פרדוקס, היה כרוך בהוספת מושגים לתמונה הכוללת, במיוחד ההבחנה בין מערכות חוקים מכוננות לבין מערכות חוקים מכוונות (מערכות קונסטיטוטיביות ומערכות רגולטיביות, בלשון אחרת.)

נוצר הכורח להוסיף מושגים לדיון באמירה שלפנינו. השימוש הפורה בהבחנה הזאת, במיוחד בתובנה שמערכת המצוות ("ההלכה") היא מערכת מכוננת, שאינה משרתת שום מטרה חיצונית, שאינה תלויה בה."

אסא כשר הוסיף והאיר דבריו של פרופ' ליבוביץ בתשובתו לשאלותינו – "המערכת ההלכתית אינה ערך. היא מבטאת ערך ומכוננת דרכים מעשיות לביטויו. הערך הוא עבודת ה', בלשון חיובית, למי שמוכן להשתמש בה, וההתנגדות המעשית לכל גילויי האלילות, בלשון המאמר. הדרכים המעשיות לביטויו של ערך זה הן המצוות המעשיות, רובן ככולן."

בתור אדם חילוני – הבהרת אסא כשר שהפרדוקס, כפי שניסח פרופ' ליבוביץ, אינו כלל פרדוקס, והדגשים של אסא כשר בפיסקה הקודמת לפיסקה הנוכחית, מרתקים. כפי שכתבנו בכותרת הכתבה – "רוצים להשחיז מחשבה?" – האפשרות בידיכם.

איור: טליה בר

הוצאת כתר, www.keter-books.co.il

איורים: טליה בר