מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

כדי לדבר 'על' ולהבין 'את'
זקוקים למילים
הספר המרתק שבפניכם מתמודד
עם המושגים הנכונים ודימויים
כדי לדייק לתאר ולהעמיק בהצגה בהירה
את
מראה הנפש: התודעה בראי האבולוציה

By Tami Klein

פורסם במדור- , ,

כתבו: שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה  ציורים: ענת ז'ליגובסקי

ספרנו נוצר בתקופת מגפת הקורונה, כאשר שלשתנו, חוה, שמעונה וענת, חברות  נפש מזה  עשורים,  נמצאות כל אחת בארץ אחרת ומתמודדות לא רק עם המגפה והסגר אלא גם עם בעיות בריאות קשות במשפחותינו. כמעט  מדי יום היינו מדברות בסקייפ על הנושאים הנידונים בספר, על הציורים, ועל האופן שבו ניתן להנגיש נושא גדול ומורכב כמו 'מהותה של הנפש ויכולת החוויה, לקוראים שאינם מדענים ואינם פילוסופים.

כמה מילים על הרקע שלנו.  שמעונה גינצבורג, היא נוירוביולוגית העוסקת גם בפילוסופיה של המדע. היא פרופסור חבר בגמלאות באוניברסיטה הפתוחה ובה ייסדה תוכנית לתואר שני ב'מחשבה ביולוגית' וערכה ספרי לימוד רבים. חוה יבלונקה היא פרופסור בגמלאות באוניברסיטת תל-אביב, שכתבה ספרים רבים על תורשה ואבולוציה.  ענת ז'ליגובסקי היא ציירת ורופאת משפחה החיה בדרום איטליה.  היא הציגה את אומנותה בתערוכות רבות ברחבי העולם ואיירה ספרי מדע, ביניהם ספרן של חוה יבלונקה ומריון למב "אבולוציה בארבעה ממדים" (שתורגם גם לעברית) ו"האבולוציה של הנפש המרגישה"  בהוצאת MIT  שכתבו שמעונה גינצבורג וחוה יבלונקה.

זהו ספר אקדמי כרס שאינו נגיש למי שאינו מוכן להשקיע שעות של קריאה, מחשבה ולימוד. העניין  הגדול שיש בנושא  התודעה גרם לנו לנסות ולכתוב ספר נגיש שכל אדם סקרן, יוכל לקרוא.

לפני שמתחילים לחקור את מהות הנפש, יש לשאול: על מה בעצם אנחנו מדברים כאשר אנחנו משתמשים במילה "נפש"?  וכאן נראה שמורה נבוכים נדרש על מנת לסייע, הן לכותב והן לקורא, למצוא את דרכם במרקחת המונחים שנכנסו לשימוש בעשורים האחרונים, כדי לתאר את המצבים ה-"נפשיים" או ה-"מנטליים". הנה כמה מהם: נפש, נשמה, מודעות, הכרה, שכל,  בינה, רוח, רגש, הרגשה, חישה, תודעה, חוויה. חלק מהמונחים האלה מתקשרים לתפיסתנו את המחשבה הרציונלית של האדם – מילים כמו הכרה, בינה, שכל ומוּדעוּת קשורות בדרך כלל לפן השכלתני של המנטלי; נפש, נשמה ורוח מתקשרות לרוב לפן רוחני, אשר לפי תפיסות מסוימות הוא מנותק, מובחן ונבדל מהגוף ושורד את המוות; ואילו הרגשה, חישה ורגש מתייחסים לפן הרגשי – לכעס ושמחה, אימה וסקרנות, וכן למצבי חישה גופניים כמו רעב, צמא, כאב ועונג.

חוויה היא אולי המונח הכוללני ביותר שבידינו, שכן, חוויה יכולה להיות הן שכלתנית (חוויית החשיבה), הן תפיסתית (חוויית ראיה, טעם, ריח, צליל ומגע) והן רגשית (פחד, תאווה, אמפטיה) והיא בטבעה אישית – היא קיימת באשר וכאשר קיים סובייקט חווה. המכנה המשותף לתריסר המילים שהזכרנו הוא בעצם מה שאינו כולל: אף לא אחד מהמונחים שהזכרנו  ניתן לייחוס למכונת הקפה או למחשב הנייד שלך.

כיוון שאנחנו מנסות להבין את המנטלי כתופעה ביולוגית, תולדה של תהליך האבולוציה, ומאחר שאחת מהטענות שלנו בספרנו היא שהפן השכלתני, התפיסתי והרגשי כרוכים זה בזה בכל חוויה מנטלית, אנו משתמשות גם בספר וגם בתיאור ספרנו כאן, על פי ההקשר, במונחים נפש, חוויה ותודעה כלוכדים תרכובת שכלתנית-רגשית-תפיסתית זו.

הקושי העצום בהבנה מדעית של חוויה מנטלית בא לידי ביטוי בשאלה שהעלה חוקר הטבע תומס הקסלי במאה ה19:  "העובדה שדבר כה מופלא, כמו מצב של תודעה, מתהווה מתוך רקמה עצבית הניתנת לגירוי, היא חידה לא פתורה, לא פחות מהופעת השד כשאלאדין שפשף את מנורת הקסמים שלו." (הקסלי, 1866). השאלה הזאת, שאלת הקשר בין הגוף לנפש, אינה פתורה עד היום הזה, אבל יש כלים שונים להתמודד עמה. אנחנו בחרנו לבחון אותה מנקודת המבט האבולוציונית וספרנו מתמודד עם שאלות כמו:

  • אילו ישויות מודעות,
  • כיצד התהוותה התודעה במהלך ההיסטוריה של החיים,
  • אילו סוגים של תודעה ניתן לזהות,
  • האם התודעה האנושית מיוחדת במינה, ואם כן – באיזה אופן ומאיזו בחינה,
  • הנוכל להעלות בדמיוננו תודעה של חַיזָר או תודעה של יצור מעשה-אדם כמו רובוט?

הספר מחולק לחמישה חלקים או נקודות תצפית.

נקודת התצפית הראשונה מציגה חלק מהדרכים שבהן חשבו אנשים על התודעה ותפסו את טבע הנפש, דרך הצגת מטפורות הלוכדות היבטי תודעה, גישות פילוסופיות לבעיית הגוף-והנפש, וניסויי-מחשבה.

לדוגמא – "הזהות העצמית : החור שבביגלה. מילותיו של המשורר היהודי-רוסי אוסיפ מנדלשטאם, משנת 1930, לוכדות לדעתנו את האופי הפרדוקסלי של הקיום ואי-הקיום הבו-זמני של העצמי:

"יותר מכל אני מוקיר את החור שבביגל … תחרה בלגית היא מלאכת מחשבת, הדבר העיקרי בה הוא מה שמאחד את התבנית: אוויר, פרימות, מירווחים."

החורים הם שמאחים את התבנית.
החורים הם שמאחים את התבנית.

נקודת התצפית השנייה מתמקדת בשאלה למי, מבין היצורים החיים,  ניתן ליחס יכולת לחוות ולהרגיש. האם כל היצורים החיים, לרבות החיידקים, מודעים, מרגישים? האם לצמחים יש תודעה? האם האדם לבדו מודע?

"התבונה של הצמחים חורגת אל מעבר לגופים שלהם ומחייבת אותנו לחשב מחדש היכן מסתיים הצמח ומתחילה הסביבה שלו." – Parise’ Gagliano & Souza, 2020
"התבונה של הצמחים חורגת אל מעבר לגופים שלהם ומחייבת אותנו לחשב מחדש היכן מסתיים הצמח ומתחילה הסביבה שלו." – Parise’ Gagliano & Souza, 2020
ומה עם הראש-רגלאים? תמנון, דיונון ודיונונית : האם התודעה היא בזרועות?
האם האדם לבדו מודע?

האם האדם לבדו מודע?

 

"לקוף הבונובו אין מילים רבות כמו לאדם, אבל כפי שרואה זאת הציירת, המבט שלו מצליח להעביר יותר רגש ואמפטיה. הוא באמת רואה אותך, בעוד תשומת ליבו של האדם מוסבת אל עצמו פנימה." הבחנה המעוררת קושיה מאד מורכבת…

בנקודת התצפית השלישית אנחנו מציגות גישה אבולוציונית המתמקדת במעבר מיצורים חסרי תודעה אל יצורים מודעים. אנחנו מציעות שהאבולוציה של התודעה הייתה כרוכה באבולוציה של למידה פתוחה, צורת למידה הנמצאת ביצורים מסוימים בעלי מוח.

תודעת האדם, על ייחודיותה, מקורותיה האבולוציוניים והתרבותיים, ותוצאותיה המופלאות והמזוויעות  היא הנושא שבו עוסקת נקודת התצפית הרביעית, ואילו החמישית  בוחנת ביטויים קיצוניים של מצבי תודעה אנושיים ויוצאת מהם לדיון בסוגי תודעה עתידיים של סייבורגים ורובוטים.

מבנה הספר ייחודי: כל אחד מהטקסטים הקצרים, המלווים לעיתים בשירה, מציג נושא מוגדר אחד ומולו מוצג ציור המתהדהד עם הכתוב, מעורר את דמיון הקורא, ומאפשר פענוח אישי של השאלה או ההצעה שהטקסט מעלה. דוגמה לטקסט כזה הוא הפרק הפותח את נקודת התצפית הראשונה:

"הנזיר הזן-בודהיסטי איקיו סוז'ון, בן המאה ה-15 – נווד, כופר, משורר, נפש חסרת מעצורים – הגה את אחד הדימויים הפילוסופיים הנועזים ביותר של הנפש:

מהי הנפש?

זהו קול הרוח

החולפת בין עצי האורן

ברישום הדיו ההודי

השיר מתאר את הנפש כייצוג מסדר גבוה: מילות השיר, שהן בעצמן ייצוגים, מבקשות מהקורא לזהות את הנפש כצליליו של משב-רוח המרעיד אורנים דמיוניים ברישום-דיו מדומיין. מול רמות ייצוג אלה יצרה האומנית בקולמוסה רובד נוסף: קליגראמה של עץ אורן המשלבת בין מילות השיר בעברית ובאנגלית."

וזה המקום להוסיף: הפרשנות של הציור כרובד נוסף של ייצוג מסדר גבוה של הנפש היא פרשנות אפשרית אחת בלבד, מיני כמה וכמה. אפשר לראות את הציור דווקא כמאתגר את הייצוג (המילולי) שמציע השיר הפילוסופי הזה: אפשר להתייחס למילות הקליגראמה כקווים וכתמי צבע המתארים יחדיו עץ שענפיו נעים ברוח. המילים הכתובות, על פי פרשנות זו, הן רכיבים חסרי תוכן משלהן  המשרתים את הייצוג האמנותי, החזותי.

הנפש כייצוג מסדר גבוה
הנפש כייצוג מסדר גבוה

כמו הפרק הראשון שהצגנו כאן, כל אחד מפרקי הספר מציג אתגר פרשני, הן שכלתני והן אסתטי לשאלה או הצעה אחרת הנוגעת למהות הנפש, לצורותיה ולמקורותיה. בכל  פרק ניסינו להציג שאלות  או תפישות מרכזיות בחקר הנפש תוך מתן חירות למשחק הדמיון החופשי של הקוראים, מתוך תקווה שהספר יגרום להם אותה חדוות החקירה הפתוחה והמשחררת שהעניק לנו, היוצרות.

כתובת המייל של היוצרות – jablonka@tauex.tau.ac.il

הוצאת עליית הגג * ידיעות אחרונות * ספרי חמד

info@bita.co.il
info@ybook.co.il

      btt